קהלת 2:1-26
ב אָז אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ”בּוֹא וְאֶתְנַסֶּה בַּהֲנָאָה* וְאֶרְאֶה אֵיזֶה טוֹב יִצְמַח מִכָּךְ”. אַךְ הִנֵּה גַּם זֶה הָיָה הֶבֶל.
2 עַל צְחוֹק אָמַרְתִּי, ”שִׁגָּעוֹן הוּא!”
וְעַל הֲנָאָה,* ”מָה הַתּוֹעֶלֶת בָּהּ?”
3 חָקַרְתִּי בְּעֶזְרַת לִבִּי וְהִתְעַנַּגְתִּי בְּיַיִן,+ וּבָהּ בָּעֵת שָׁמַרְתִּי עַל חָכְמָתִי; אֲפִלּוּ אָחַזְתִּי בְּסִכְלוּת כְּדֵי לְגַלּוֹת מָה הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת תַּחַת הַשָּׁמַיִם בִּימֵי חַיֵּיהֶם הַסְּפוּרִים.
4 עָשִׂיתִי מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים.+ בָּנִיתִי לִי בָּתִּים;+ נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.+
5 עָשִׂיתִי לִי גַּנִּים וּמַטָּעִים, וְנָטַעְתִּי בָּהֶם כָּל מִינֵי עֲצֵי פְּרִי.
6 עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מַיִם, לְהַשְׁקוֹת חֻרְשַׁת* עֵצִים מְלַבְלְבִים.
7 קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,+ וְהָיוּ לִי עֲבָדִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ בְּבֵיתִי.* רָכַשְׁתִּי גַּם מִקְנֶה רַב — בָּקָר וְצֹאן+ — יוֹתֵר מִכָּל קוֹדְמַי בִּירוּשָׁלַיִם.
8 צָבַרְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב,+ אֶת אוֹצְרוֹת* הַמְּלָכִים וְהַמְּחוֹזוֹת.+ אָסַפְתִּי לִי זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת, וְגַם מְקוֹר עֹנֶג רַב לִבְנֵי הָאָדָם — אִשָּׁה, כֵּן, נָשִׁים רַבּוֹת.
9 וְנַעֲשֵׂיתִי גָּדוֹל וְעָלִיתִי עַל כָּל מִי שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלַיִם.+ וְחָכְמָתִי נוֹתְרָה עִמִּי.
10 לֹא מָנַעְתִּי מֵעַצְמִי אֶת כָּל אֲשֶׁר חָפַצְתִּי בּוֹ.*+ לֹא מָנַעְתִּי מִלִּבִּי כָּל הֲנָאָה,* כִּי לִבִּי שָׂמַח מִכָּל עֲמָלִי, וְזֶה הָיָה גְּמוּלִי* עַל כָּל עֲמָלִי.+
11 אַךְ בְּחָשְׁבִי עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ יָדַי וְעַל הֶעָמָל אֲשֶׁר עָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת,+ רָאִיתִי שֶׁהַכֹּל הֶבֶל, רְדִיפָה אַחַר הָרוּחַ;+ לֹא הָיָה דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ אֲמִתִּי* תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.+
12 אָז הִפְנֵיתִי אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי לְחָכְמָה וּלְשִׁגָּעוֹן וּלְסִכְלוּת.+ (כִּי מָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הָאָדָם הַבָּא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ? רַק אֶת אֲשֶׁר כְּבָר נַעֲשָׂה.)
13 וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה עַל הַסִּכְלוּת,+ כְּיִתְרוֹן הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ.
14 הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ;*+ אַךְ הַכְּסִיל הוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ.+ וְעוֹד הֵבַנְתִּי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד* קוֹרֶה לְכֻלָּם.+
15 וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ”מָה שֶׁקּוֹרֶה לַכְּסִיל יִקְרֶה גַּם לִי”.+ אִם כֵּן, מָה הִשַּׂגְתִּי בְּכָךְ שֶׁהֶחְכַּמְתִּי עַד מְאוֹד? לָכֵן אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: ”גַּם זֶה הֶבֶל”.
16 כִּי אֵין זֵכֶר נִצְחִי לֶחָכָם אוֹ לַכְּסִיל.+ בַּיָּמִים שֶׁיָּבוֹאוּ הַכֹּל יִשָּׁכְחוּ. וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם? יַחַד עִם הַכְּסִיל.+
17 עַל כֵּן שָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים,+ כִּי כָּל הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה רַע* בְּעֵינַי, כִּי הַכֹּל הֶבֶל,+ רְדִיפָה אַחַר הָרוּחַ.+
18 וְשָׂנֵאתִי אֶת כָּל מָה שֶׁעָמַלְתִּי עֲבוּרוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,+ כִּי עָלַי לְהוֹתִירוֹ לָאָדָם הַבָּא אַחֲרַי.+
19 וּמִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה חָכָם אוֹ כְּסִיל?+ אַךְ הוּא יִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל מָה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּעָמָל רַב וּבְחָכְמָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. גַּם זֶה הֶבֶל.
20 לָכֵן הִתְחַלְתִּי לְהִתְיָאֵשׁ בְּלִבִּי בְּשֶׁל כָּל הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
21 כִּי אָדָם עָשׂוּי לַעֲמֹל בְּחָכְמָה וּבְיֶדַע וּבְכִשָּׁרוֹן, אַךְ עָלָיו לִמְסֹר אֶת חֶלְקוֹ* לְאָדָם אֲשֶׁר לֹא עָמַל עֲבוּרוֹ.+ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה גְּדוֹלָה.*
22 מָה בֶּאֱמֶת מַשִּׂיג הָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ וּשְׁאַפְתָּנוּתוֹ הַמְּנִיעָה אוֹתוֹ* לַעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ?+
23 כִּי כָּל יָמָיו מוֹבִיל עִסּוּקוֹ לְמַכְאוֹבִים וּלְתִסְכּוּל,+ וְגַם בַּלַּיְלָה לֹא נָח לִבּוֹ.+ גַּם זֶה הֶבֶל.
24 אֵין טוֹב יוֹתֵר לָאָדָם מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִמְצֹא הֲנָאָה* בַּעֲמָלוֹ.+ וְהֵבַנְתִּי שֶׁגַּם זֶה מִיַּד הָאֱלֹהִים הוּא,+
25 כִּי מִי אוֹכֵל וּמִי שׁוֹתֶה טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנִּי?+
26 לָאָדָם הַטּוֹב בְּעֵינָיו הוּא נוֹתֵן חָכְמָה וְיֶדַע וְשִׂמְחָה,+ אַךְ לַחוֹטֵא הוּא נוֹתֵן אֶת הָעִסּוּק לֶאֱסֹף וְלִצְבֹּר רַק כְּדֵי לָתֵת לְמִי שֶׁטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים.+ גַּם זֶה הֶבֶל, רְדִיפָה אַחַר הָרוּחַ.
הערות שוליים
^ או ”שמחה”.
^ או ”שמחה”.
^ או ”יער”.
^ נה״מ, ”בני בית”.
^ או ”קניינם המיוחד של”. נה״מ, ”סגולת”.
^ נה״מ, ”כל אשר שאלו עיניי”.
^ או ”שמחה”.
^ או ”חלקי”.
^ או ”בעל יתרון”.
^ או ”תוצאה אחת; סוף אחד”.
^ או ”עיניו פקוחות”.
^ או ”מעיק; מטריד”.
^ או ”אסון גדול”.
^ או ”למסור הכול”.
^ נה״מ, ”וברעיון [שאיפת; רדיפת] ליבו”.
^ נה״מ, ”הראה את נפשו טוב”.
