קהלת 7:1-29
ז טוֹב שֵׁם טוֹב* מִשֶּׁמֶן טוֹב,+ וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הַלֵּדָה.
2 טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלָּלֶכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה,+ כִּי זֶה סוֹפוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וְהַחַיִּים צְרִיכִים לָתֵת לִבָּם לְכָךְ.
3 טוֹבָה מְצוּקָה מִצְּחוֹק,+ כִּי עַצְבוּת הַפָּנִים מֵיטִיבָה אֶת הַלֵּב.+
4 לֵב הַחֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, אַךְ לֵב הַכְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה.*+
5 טוֹב לְהַקְשִׁיב לְגַעֲרַת חָכָם+ מִלְּהַקְשִׁיב לְשִׁיר כְּסִילִים.
6 כִּי כְּקוֹל פִּצּוּחַ הַקּוֹצִים הַנִּשְׂרָפִים תַּחַת הַסִּיר, כָּךְ הוּא צְחוֹק הַכְּסִיל;+ וְגַם זֶה הֶבֶל.
7 אַךְ הָעֹשֶׁק* יָכוֹל לְהַטְרִיף אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְשֹׁחַד מַשְׁחִית אֶת הַלֵּב.+
8 טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. טוֹב לִהְיוֹת סַבְלָן מִלִּהְיוֹת גְּבַהּ רוּחַ.+
9 אַל תְּמַהֵר לִכְעֹס,*+ כִּי כַּעַס נָח בְּחֵיק כְּסִילִים.*+
10 אַל תֹּאמַר, ”לָמָּה הָיוּ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה?” כִּי לֹא מֵחָכְמָה אַתָּה שׁוֹאֵל זֹאת.+
11 טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה, וְהִיא יִתְרוֹן לָרוֹאִים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.*
12 כִּי הַחָכְמָה הִיא הֲגָנָה+ כְּשֵׁם שֶׁהַכֶּסֶף הוּא הֲגָנָה,+ אַךְ זֶהוּ יִתְרוֹן הַיֶּדַע: הַחָכְמָה שׁוֹמֶרֶת עַל חַיֵּי בְּעָלֶיהָ.+
13 רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי מִי יָכוֹל לְתַקֵּן* אֶת מָה שֶׁהוּא עִוֵּת?+
14 בְּיוֹם טוֹב, גַּלֵּה טוּב זֶה,+ אַךְ בְּיוֹם צָרָה,* רְאֵה כִּי אֱלֹהִים עָשָׂה גַּם אֶת זֶה וְגַם אֶת הָאַחֵר,+ וְלָכֵן בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים לְגַבֵּי שׁוּם דָּבָר* שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם בֶּעָתִיד.+
15 אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי חַיַּי הַהַבְלוּתִיִּים+ — מִן הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד בְּצִדְקָתוֹ+ וְעַד הָרָשָׁע הַמַּאֲרִיךְ יָמִים לַמְרוֹת רָעָתוֹ.+
16 אַל תִּהְיֶה צַדִּיק מִדַּי+ וְאַל תַּפְגִּין חָכְמָה רַבָּה מִדַּי.+ לָמָּה תָּבִיא חֻרְבָּן עַל עַצְמְךָ?+
17 אַל תִּהְיֶה רָשָׁע מִדַּי+ וְאַל תִּהְיֶה כְּסִיל. לָמָּה תָּמוּת לִפְנֵי עִתְּךָ?+
18 מוּטָב לֶאֱחֹז בְּאַזְהָרָה אַחַת מִבְּלִי לְהַרְפּוֹת מִן הַשְּׁנִיָּה;+ כִּי הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת אֱלֹהִים יִשָּׁמַע לִשְׁתֵּיהֶן.
19 הַחָכְמָה הוֹפֶכֶת אֶת הֶחָכָם לְחָזָק יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים בָּעִיר.+
20 כִּי אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תָּמִיד עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב וְאֵינוֹ חוֹטֵא.+
21 וְגַם אַל תִּתֵּן לִבְּךָ לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים;+ אַחֶרֶת תִּשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלֵּל אוֹתְךָ;*
22 כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּלִבְּךָ שֶׁגַּם אַתָּה קִלַּלְתָּ אֲחֵרִים פְּעָמִים רַבּוֹת.+
23 אֶת כָּל זֶה נִסִּיתִי בְּחָכְמָה, וְאָמַרְתִּי: ”אַחְכִּים”. אַךְ הַדָּבָר נִבְצַר מִמֶּנִּי.
24 מָה שֶׁנִּהְיָה אֵינוֹ נִתָּן לְהַשָּׂגָה וְעָמֹק הוּא עַד מְאוֹד. מִי יָכוֹל לַהֲבִינוֹ?+
25 הֵסַבְתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת וְלַחְקֹר וּלְחַפֵּשׂ חָכְמָה וְאֶת הַסִּבָּה לַדְּבָרִים, וּלְהָבִין אֶת רִשְׁעוּת הַכְּסִילוּת וְאֶת סִכְלוּת הַשִּׁגָּעוֹן.+
26 וְאָז אֶת זֹאת גִּלִּיתִי: מָרָה מִמָּוֶת הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא כְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל צַיָּד, אֲשֶׁר לִבָּהּ כְּרִשְׁתוֹת דַּיִג* וַאֲשֶׁר יָדֶיהָ כְּכַבְלֵי מַאֲסָר. הָאִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה,+ אַךְ הַחוֹטֵא נִלְכָּד עַל־יָדֶיהָ.+
27 ”רְאֵה, אֶת זֶה מָצָאתִי”, אוֹמֵר קֹהֶלֶת.*+ ”חָקַרְתִּי דָּבָר אַחַר דָּבָר כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַסְקְנָתִי,
28 אַךְ אֶת אֲשֶׁר הוֹסַפְתִּי* לְחַפֵּשׂ לֹא מָצָאתִי. אָדָם* אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי, אַךְ אִשָּׁה בְּקִרְבָּם לֹא מָצָאתִי.
29 אֶת זֹאת בִּלְבַד מָצָאתִי: הָאֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר,+ אַךְ הֵם חִפְּשׂוּ מְזִמּוֹת רַבּוֹת”.+
הערות שוליים
^ או ”מוניטין טוב”. נה״מ, ”שם”.
^ או ”שעשועים; בידור”.
^ או ”הדיכוי”.
^ או אולי ”מאפיין את הכסיל”.
^ או ”להיעלב”. נה״מ, ”אל תבהל ברוחך לכעוס”.
^ כלומר, לאנשים החיים.
^ או ”ליישר”.
^ או ”לגלות שום דבר”.
^ או ”אסון”.
^ או ”מאחל לך רעה”.
^ או ”כְּמִכְמוֹרוֹת”.
^ או ”המקהיל”.
^ או ”נפשי הוסיפה”.
^ או ”אדם ישר”.
