קהלת 8‏:1‏-17

  • שלטונו הלקוי של האדם ‏(‏1–17‏)‏

    • ציית לפקודות המלך ‏(‏2–4‏)‏

    • שלטון האדם מזיק ‏(‏9‏)‏

    • כאשר גזר הדין אינו מוצא לפועל במהירות ‏(‏11‏)‏

    • אכול,‏ שתה ושמח ‏(‏15‏)‏

ח  מִי כָּאִישׁ הֶחָכָם?‏ מִי יוֹדֵעַ אֶת פִּתְרוֹן הַבְּעָיָה?‏* חָכְמַת אָדָם מְאִירָה אֶת פָּנָיו וּמְרַכֶּכֶת אֶת אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַנֻּקְשָׁה.‏  אֲנִי אוֹמֵר:‏ ”‏צַיֵּת לִפְקֻדּוֹת הַמֶּלֶךְ+ מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַשְּׁבוּעָה לֶאֱלֹהִים.‏+  אַל תְּמַהֵר לָסוּר מִלְּפָנָיו.‏+ אַל תִּנְקֹט עֶמְדָּה לְמַעַן דָּבָר רַע;‏+ כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ,‏  כִּי דְּבַר הַמֶּלֶךְ מֻחְלָט;‏+ מִי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ,‏ ’‏מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?‏’‏”‏  לַשּׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְוָה* לֹא יְאֻנֶּה דָּבָר רַע,‏+ וְהַלֵּב הֶחָכָם יֵדַע אֶת הָעֵת וְהַהֲלִיךְ* הַנְּכוֹנִים.‏+  לְכָל עִנְיָן יֵשׁ עֵת וַהֲלִיךְ,‏*+ כִּי צָרוֹת בְּנֵי הָאָדָם כֹּה רַבּוֹת.‏  הוֹאִיל וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יִקְרֶה,‏ מִי יָכוֹל לְהַגִּיד לוֹ כֵּיצַד הוּא יִקְרֶה?‏  כְּפִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּרוּחַ* אוֹ לְרַסֵּן אֶת הָרוּחַ,‏ כָּךְ לְאִישׁ אֵין שְׁלִיטָה עַל יוֹם הַמָּוֶת.‏+ כְּפִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מְשֻׁחְרָר בְּעֵת מִלְחָמָה,‏ כָּךְ הָרֶשַׁע לֹא יָנִיחַ לָעוֹסֵק בּוֹ לְהִמָּלֵט.‏*  אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי,‏ וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ בָּעֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרָעָתוֹ.‏+ 10  וְרָאִיתִי אֶת הָרְשָׁעִים נִקְבָּרִים,‏ אֵלֶּה אֲשֶׁר נָהֲגוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלָצֵאת מִמֶּנּוּ,‏ אַךְ עַד מְהֵרָה הֵם נִשְׁכְּחוּ בָּעִיר שֶׁבָּהּ נָהֲגוּ כָּךְ.‏+ גַּם זֶה הֶבֶל.‏ 11  גְּזַר הַדִּין עַל מַעֲשֶׂה רַע אֵינוֹ מוּצָא לַפֹּעַל בִּמְהִירוּת,‏+ וְעַל כֵּן מֵעֵז לֵב בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע.‏+ 12  אַף כִּי חוֹטֵא יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע מֵאָה פְּעָמִים וְיַאֲרִיךְ יָמִים,‏ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים,‏ כִּי הֵם יְרֵאִים אוֹתוֹ.‏+ 13  אַךְ טוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע,‏+ וְהוּא לֹא יַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו אֲשֶׁר הֵם כַּצֵּל,‏+ כִּי אֵין הוּא יָרֵא אֶת אֱלֹהִים.‏ 14  יֵשׁ הֶבֶל* הַנַּעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ:‏ יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם כְּאִלּוּ הִתְנַהֲגוּ כִּרְשָׁעִים,‏+ וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם כְּאִלּוּ הִתְנַהֲגוּ כְּצַדִּיקִים.‏+ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁגַּם זֶה הֶבֶל.‏ 15  לָכֵן הִמְלַצְתִּי לִשְׂמֹחַ,‏+ כִּי אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ;‏ זֶה צָרִיךְ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ בְּעוֹדוֹ עָמֵל בִּימֵי חַיָּיו,‏+ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏ 16  נָתַתִּי אֶת לִבִּי לִרְכֹּשׁ חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַפְּעִילוּת* הַנַּעֲשֵׂית עַל הָאָרֶץ,‏+ וְאַף לֹא יָשַׁנְתִּי יוֹם וָלַיְלָה.‏* 17  וְאָז רָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים,‏ וְנוֹכַחְתִּי כִּי בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏+ גַּם אִם יִתְאַמְּצוּ בְּנֵי הָאָדָם עַד מְאוֹד,‏ לֹא יוּכְלוּ לְהָבִין זֹאת.‏ וְגַם אִם יִטְעֲנוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים דַּיָּם לָדַעַת,‏ לֹא יוּכְלוּ לְהָבִין זֹאת בֶּאֱמֶת.‏+

הערות שוליים

או ”‏פשרו של דבר”‏.‏
או ”‏הפקודה;‏ הצו”‏.‏
או ”‏משפט”‏.‏
או ”‏משפט”‏.‏
או ”‏בנשימה;‏ באוויר”‏.‏
או אולי ”‏רשעותם של הרשעים אינה יכולה להצילם”‏.‏
או ”‏דבר מתסכל”‏.‏
או ”‏העיסוק”‏.‏
או אולי ”‏שגם ביום וגם בלילה בני אדם אינם רואים שינה”‏.‏