קהלת 8:1-17
ח מִי כָּאִישׁ הֶחָכָם? מִי יוֹדֵעַ אֶת פִּתְרוֹן הַבְּעָיָה?* חָכְמַת אָדָם מְאִירָה אֶת פָּנָיו וּמְרַכֶּכֶת אֶת אֲרֶשֶׁת פָּנָיו הַנֻּקְשָׁה.
2 אֲנִי אוֹמֵר: ”צַיֵּת לִפְקֻדּוֹת הַמֶּלֶךְ+ מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַשְּׁבוּעָה לֶאֱלֹהִים.+
3 אַל תְּמַהֵר לָסוּר מִלְּפָנָיו.+ אַל תִּנְקֹט עֶמְדָּה לְמַעַן דָּבָר רַע;+ כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ,
4 כִּי דְּבַר הַמֶּלֶךְ מֻחְלָט;+ מִי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ, ’מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?’”
5 לַשּׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְוָה* לֹא יְאֻנֶּה דָּבָר רַע,+ וְהַלֵּב הֶחָכָם יֵדַע אֶת הָעֵת וְהַהֲלִיךְ* הַנְּכוֹנִים.+
6 לְכָל עִנְיָן יֵשׁ עֵת וַהֲלִיךְ,*+ כִּי צָרוֹת בְּנֵי הָאָדָם כֹּה רַבּוֹת.
7 הוֹאִיל וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יִקְרֶה, מִי יָכוֹל לְהַגִּיד לוֹ כֵּיצַד הוּא יִקְרֶה?
8 כְּפִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹט בָּרוּחַ* אוֹ לְרַסֵּן אֶת הָרוּחַ, כָּךְ לְאִישׁ אֵין שְׁלִיטָה עַל יוֹם הַמָּוֶת.+ כְּפִי שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מְשֻׁחְרָר בְּעֵת מִלְחָמָה, כָּךְ הָרֶשַׁע לֹא יָנִיחַ לָעוֹסֵק בּוֹ לְהִמָּלֵט.*
9 אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי, וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בָּעֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרָעָתוֹ.+
10 וְרָאִיתִי אֶת הָרְשָׁעִים נִקְבָּרִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר נָהֲגוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלָצֵאת מִמֶּנּוּ, אַךְ עַד מְהֵרָה הֵם נִשְׁכְּחוּ בָּעִיר שֶׁבָּהּ נָהֲגוּ כָּךְ.+ גַּם זֶה הֶבֶל.
11 גְּזַר הַדִּין עַל מַעֲשֶׂה רַע אֵינוֹ מוּצָא לַפֹּעַל בִּמְהִירוּת,+ וְעַל כֵּן מֵעֵז לֵב בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע.+
12 אַף כִּי חוֹטֵא יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע מֵאָה פְּעָמִים וְיַאֲרִיךְ יָמִים, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, כִּי הֵם יְרֵאִים אוֹתוֹ.+
13 אַךְ טוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע,+ וְהוּא לֹא יַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו אֲשֶׁר הֵם כַּצֵּל,+ כִּי אֵין הוּא יָרֵא אֶת אֱלֹהִים.
14 יֵשׁ הֶבֶל* הַנַּעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ: יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם כְּאִלּוּ הִתְנַהֲגוּ כִּרְשָׁעִים,+ וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹהֲגִים בָּהֶם כְּאִלּוּ הִתְנַהֲגוּ כְּצַדִּיקִים.+ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁגַּם זֶה הֶבֶל.
15 לָכֵן הִמְלַצְתִּי לִשְׂמֹחַ,+ כִּי אֵין דָּבָר טוֹב יוֹתֵר לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ; זֶה צָרִיךְ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ בְּעוֹדוֹ עָמֵל בִּימֵי חַיָּיו,+ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
16 נָתַתִּי אֶת לִבִּי לִרְכֹּשׁ חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הַפְּעִילוּת* הַנַּעֲשֵׂית עַל הָאָרֶץ,+ וְאַף לֹא יָשַׁנְתִּי יוֹם וָלַיְלָה.*
17 וְאָז רָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, וְנוֹכַחְתִּי כִּי בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.+ גַּם אִם יִתְאַמְּצוּ בְּנֵי הָאָדָם עַד מְאוֹד, לֹא יוּכְלוּ לְהָבִין זֹאת. וְגַם אִם יִטְעֲנוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים דַּיָּם לָדַעַת, לֹא יוּכְלוּ לְהָבִין זֹאת בֶּאֱמֶת.+