קורינתים ב׳‏ 1‏:1‏-24

  • ברכת שלום ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • נחמה מאת אלוהים בכל צרה ‏(‏3–11‏)‏

  • שינוי במסעו המתוכנן של פאולוס ‏(‏12–24‏)‏

א  מֵאֵת פָּאוּלוּס,‏ שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי רְצוֹן אֱלֹהִים,‏ וּמֵאֵת טִימוֹתֵיאוֹס+ אָחִינוּ אֶל קְהִלַּת אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקוֹרִינְתּוֹס,‏ לְרַבּוֹת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל רַחֲבֵי אָכָיָה:‏+  חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏  בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים וְהָאָב שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏+ אֲבִי הַחֶמְלָה+ וֶאֱלֹהֵי כָּל נֶחָמָה,‏+  הַמְּנַחֵם* אוֹתָנוּ בְּכָל נִסְיוֹנוֹתֵינוּ*+ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְנַחֵם אֲחֵרִים+ בְּכָל נִסָּיוֹן* בְּעֶזְרַת הַנֶּחָמָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים מֵאֵת אֱלֹהִים.‏+  הֵן כְּפִי שֶׁרַבִּים סִבְלוֹתֵינוּ לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ,‏+ כָּךְ גַּם שׁוֹפַעַת הַנֶּחָמָה שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ.‏  אִם אָנוּ סוֹבְלִים נִסְיוֹנוֹת,‏* הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם;‏ וְאִם אָנוּ מְנֻחָמִים,‏ הֲרֵי זֶה לְמַעַן נֶחָמַתְכֶם הַמְּסַיַּעַת לָכֶם לְהַחְזִיק מַעֲמָד בְּאוֹתוֹ הַסֵּבֶל שֶׁגַּם אָנוּ סוֹבְלִים.‏  וְתִקְוָתֵנוּ לְגַבֵּיכֶם אֵיתָנָה,‏ בְּיָדְעֵנוּ שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם שֻׁתָּפִים בַּסֵּבֶל כָּךְ תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים גַּם בַּנֶּחָמָה.‏+  אַחִים,‏ אָנוּ רוֹצִים שֶׁתֵּדְעוּ עַל הַצָּרָה שֶׁפָּקְדָה אוֹתָנוּ בִּמְחוֹז אַסְיָה.‏+ הָיִינוּ נְתוּנִים תַּחַת לַחַץ אַדִּיר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְשֵׂאתוֹ בְּכוֹחֵנוּ אָנוּ,‏ וְאַף חָשַׁשְׁנוּ מְאוֹד לְחַיֵּינוּ.‏+  לְמַעֲשֶׂה,‏ חָשַׁבְנוּ שֶׁנִּגְזַר עָלֵינוּ גְּזַר דִּין מָוֶת.‏ כָּךְ הָיָה כְּדֵי שֶׁנִּבְטַח,‏ לֹא בְּעַצְמֵנוּ,‏ אֶלָּא בֶּאֱלֹהִים+ הַמֵּקִים אֶת הַמֵּתִים.‏ 10  הוּא הִצִּיל אוֹתָנוּ מִסַּכָּנַת מָוֶת חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר וְעוֹד יָשׁוּב וְיַצִּילֵנוּ,‏ וְתִקְוָתֵנוּ בּוֹ שֶׁאַף יַמְשִׁיךְ לְהַצִּילֵנוּ בֶּעָתִיד.‏+ 11  גַּם אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לָנוּ בִּתְחִנּוֹתֵיכֶם בַּעֲדֵנוּ,‏+ וְכָךְ רַבִּים יוֹדוּ עַל הַחֶסֶד שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים כְּמַעֲנֶה לִתְפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל רַבִּים.‏*+ 12  בָּזֹאת אָנוּ מִתְפָּאֲרִים,‏ וְעַל כָּךְ גַּם מֵעִיד מַצְפּוּנֵנוּ:‏ שֶׁהִתְנַהַגְנוּ בָּעוֹלָם,‏ וּבִמְיֻחָד כְּלַפֵּיכֶם,‏ בִּקְדֻשָּׁה וּבְיֹשֶׁר אֱלֹהִי וְלֹא לְפִי חָכְמַת בָּשָׂר וָדָם+ אֶלָּא לְפִי חֶסֶד אֱלֹהִים.‏ 13  הֲרֵי אָנוּ כּוֹתְבִים לָכֶם אַךְ וְרַק עַל דְּבָרִים שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִקְרֹא* וּלְהָבִין,‏ וַאֲנִי תִּקְוָה שֶׁתַּמְשִׁיכוּ לְהָבִין דְּבָרִים אֵלֶּה בִּמְלוֹאָם,‏* 14  כְּפִי שֶׁגַּם הֵבַנְתֶּם בְּמִדַּת מָה שֶׁאָנוּ מְקוֹר גַּאֲוָה עֲבוּרְכֶם,‏ כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם תִּהְיוּ מְקוֹר גַּאֲוָה עֲבוּרֵנוּ בְּיוֹם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ.‏ 15  לְפִיכָךְ מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן זֶה הִתְכַּוַּנְתִּי לָבוֹא קֹדֶם אֲלֵיכֶם,‏ כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לִשְׂמֹחַ בַּשֵּׁנִית;‏* 16  כִּי הִתְכַּוַּנְתִּי לְבַקֵּר אֶתְכֶם בַּדֶּרֶךְ לְמָקֵדוֹנְיָה וְלַחְזֹר אֲלֵיכֶם מִמָּקֵדוֹנְיָה,‏ וְאַחַר כָּךְ שֶׁתִּשְׁלְחוּ אוֹתִי לְדַרְכִּי אֶל יְהוּדָה.‏+ 17  וּבְכֵן,‏ כַּאֲשֶׁר תִּכְנַנְתִּי זֹאת,‏ הַאִם הֵקַלְתִּי רֹאשׁ בַּדָּבָר?‏ אוֹ הַאִם אֲנִי מְתַכְנֵן תָּכְנִיּוֹת כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם וְאוֹמֵר ”‏כֵּן,‏ כֵּן”‏ וְאַחַר כָּךְ ”‏לֹא,‏ לֹא”‏?‏ 18  כְּפִי שֶׁנִּתָּן לִסְמֹךְ עַל אֱלֹהִים,‏ כָּךְ גַּם הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם אֵינָם ”‏כֵּן”‏ וּבָהּ בָּעֵת ”‏לֹא”‏.‏ 19  הֲרֵי בֶּן אֱלֹהִים,‏ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ — אֲשֶׁר עָלָיו הִכְרַזְנוּ בְּקִרְבְּכֶם אֲנִי,‏ סִילְוָנוֹס* וְטִימוֹתֵיאוֹס+ — לֹא נִהְיָה ”‏כֵּן”‏ וּבָהּ בָּעֵת ”‏לֹא”‏,‏ אֶלָּא הַ”‏כֵּן”‏ נִהְיָה בּוֹ ”‏כֵּן”‏.‏ 20  הֲרֵי רַבּוֹת כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ הַבְטָחוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים,‏ הֵן נִהְיוּ ”‏כֵּן”‏ בְּאֶמְצָעוּתוֹ.‏+ לְפִיכָךְ בְּאֶמְצָעוּתוֹ אָנוּ גַּם אוֹמְרִים לֶאֱלֹהִים ”‏אָמֵן”‏,‏+ אֲשֶׁר בּוֹ אָנוּ מְסִבִּים לוֹ כָּבוֹד.‏ 21  אַךְ מִי שֶׁעָרֵב לְכָךְ שֶׁאַתֶּם וַאֲנַחְנוּ שַׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ וּמִי שֶׁמָּשַׁח אוֹתָנוּ הוּא אֱלֹהִים.‏+ 22  הוּא גַּם חָתַם אוֹתָנוּ+ בְּחוֹתָמוֹ וְשָׂם בִּלְבָבֵנוּ אֶת הָעֵרָבוֹן לַבָּאוֹת,‏* כְּלוֹמַר אֶת הָרוּחַ.‏+ 23  חַסְתִּי עֲלֵיכֶם וְלָכֵן טֶרֶם בָּאתִי לְקוֹרִינְתּוֹס,‏ וְשֶׁאֱלֹהִים יָעִיד נֶגְדִּי* אִם אֵין אֱמֶת בִּדְבָרַי.‏ 24  לֹא שֶׁאֲדוֹנִים אָנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם,‏+ אֶלָּא שֻׁתְּפֵיכֶם לָעֲבוֹדָה לְמַעַן שִׂמְחַתְכֶם,‏ כִּי בִּזְכוּת אֱמוּנַתְכֶם אַתֶּם עוֹמְדִים.‏

הערות שוליים

או ”‏צרותינו”‏.‏
או ”‏צרה”‏.‏
או ”‏המעודד”‏.‏
או ”‏צרות”‏.‏
מילולית,‏ ”‏פנים רבות”‏.‏
או אולי ”‏דברים שאתם כבר יודעים היטב”‏.‏
מילולית,‏ ”‏עד הסוף”‏.‏
או אולי ”‏כדי שתפיקו תועלת פעמיים”‏.‏
נקרא גם סילא.‏
או ”‏את המקדמה (‏דמי הקדימה)‏;‏ את הערובה (‏משכון)‏ לבאות”‏.‏
או ”‏נגד נפשי”‏.‏