קורינתים ב׳ 10:1-18
י אֲנִי, פָּאוּלוּס, פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם עַל בְּסִיס עַנְוָתוֹ* וְטוּב לִבּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ,+ אַף כִּי בִּהְיוֹתִי מוּלְכֶם פָּנִים אֶל פָּנִים חַלָּשׁ אֲנִי בֵּינֵיכֶם+ וְאִלּוּ בְּהֵעָדְרִי נוֹעָז אֲנִי בְּיַחֲסִי אֲלֵיכֶם.+
2 אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נוֹעָז וְלִנְקֹט אֶת הַצְּעָדִים הַחֲרִיפִים שֶׁאוֹתָם הִתְכַּוַּנְתִּי לִנְקֹט נֶגֶד כַּמָּה אֲנָשִׁים הָרוֹאִים בָּנוּ כְּמִי שֶׁמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַבָּשָׂר.
3 הֵן אַף שֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים כְּבָשָׂר וָדָם, אֵינֶנּוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם;
4 שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ אֵינָם מֵאֵת בָּשָׂר וָדָם;+ יֵשׁ בָּהֶם עָצְמָה מֵאֵת אֱלֹהִים+ עַל מְנַת לְמוֹטֵט מִבְצָרִים.
5 הֲרֵי אָנוּ מְמוֹטְטִים טִעוּנִים וְכָל דָּבָר רָם הַמִּתְיַצֵּב נֶגֶד הַיֶּדַע עַל אֱלֹהִים,+ וְשׁוֹבִים כָּל מַחְשָׁבָה כְּדֵי לִגְרֹם לָהּ לְצַיֵּת לַמָּשִׁיחַ;
6 וְאָנוּ מוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל אִי־צִיּוּת,+ וְזֹאת לְאַחַר שֶׁיֻּשְׁלַם צִיּוּתְכֶם.
7 אַתֶּם בּוֹחֲנִים דְּבָרִים עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם. אִם מִישֶׁהוּ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּתֵּן שׁוּב אֶת דַּעְתּוֹ לְעֻבְדָּה זוֹ: כְּפִי שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ, כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ.
8 הֵן גַּם אִם אֶתְפָּאֵר קְצָת יוֹתֵר מִדַּי בַּסַּמְכוּת שֶׁנָּתַן לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹת אֶתְכֶם וְלֹא לַהֲרֹס,+ לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ.
9 הֲרֵי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר כְּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהָטִיל עֲלֵיכֶם אֵימָה בְּאִגְּרוֹתַי.
10 כִּי יֵשׁ הָאוֹמְרִים: ”אִגְּרוֹתָיו כִּבְדוֹת מִשְׁקָל וּמְלֵאוֹת עָצְמָה, אַךְ נוֹכְחוּתוֹ חַלָּשָׁה וְדִבּוּרוֹ חֲסַר עֵרֶךְ”.
11 יֵדַע נָא אִישׁ כָּזֶה שֶׁאֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים* בְּאִגְּרוֹת בְּעֵת הֵעָדְרֵנוּ, אוֹתָם נַעֲשֶׂה* בְּעֵת נוֹכְחוּתֵנוּ;+
12 שֶׁכֵּן אֵינֶנּוּ מְעִזִּים לִכְלֹל אֶת עַצְמֵנוּ עִם אֵלֶּה הַמְּשַׁבְּחִים אֶת עַצְמָם,+ אוֹ לְהַשְׁווֹת אֶת עַצְמֵנוּ אֲלֵיהֶם. אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הַמּוֹדְדִים אֶת עַצְמָם עַל־פִּי אַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁל עַצְמָם וּמַשְׁוִים אֶת עַצְמָם לְעַצְמָם, חַסְרֵי הֲבָנָה הֵם.+
13 אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא נִתְפָּאֵר מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ אֶלָּא בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַשֶּׁטַח שֶׁהִקְצָה לָנוּ אֱלֹהִים,* שֶׁטַח שֶׁבּוֹ גַּם אַתֶּם נִכְלָלִים.+
14 הֲרֵי אֵינֶנּוּ חוֹרְגִים מִגְּבוּלוֹת שִׁטְחֵנוּ כְּאִלּוּ אֵינְכֶם כְּלוּלִים בְּשֶׁטַח זֶה, שֶׁכֵּן הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיכֶם עִם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ.+
15 לֹא, אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ, כְּלוֹמַר אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים בַּעֲמָלוֹ שֶׁל אַחֵר, אֶלָּא מְקַוִּים שֶׁכְּכָל שֶׁאֱמוּנַתְכֶם תּוֹסִיף לִגְדֹּל, מָה שֶׁעָשִׂינוּ יוֹסִיף לִגְדֹּל, וְזֹאת בְּתוֹךְ שִׁטְחֵנוּ. וְאָז נַעֲשֶׂה אַף יוֹתֵר
16 כְּדֵי לְהַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָכֶם, וְכָךְ לֹא נִתְפָּאֵר בְּמָה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה בְּשִׁטְחוֹ שֶׁל אַחֵר.
17 ”אַךְ הַמִּתְפָּאֵר, שֶׁיִּתְפָּאֵר בִּיהֹוָה”.*+
18 הֵן לֹא הַמְּשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ רָצוּי הוּא,+ אֶלָּא זֶה שֶׁיְּהֹוָה* מְשַׁבְּחוֹ.+
