קורינתים ב׳ 7:1-16
ז לְפִיכָךְ, אֲהוּבַי, הוֹאִיל וְנִתְּנוּ לָנוּ הַבְטָחוֹת אֵלֶּה,+ הָבָה נְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִכָּל טֻמְאַת בָּשָׂר וְרוּחַ,+ וּבְיִרְאַת אֱלֹהִים נָבִיא אֶת קְדֻשָּׁתֵנוּ לִכְדֵי שְׁלֵמוּת.
2 תְּנוּ לָנוּ מָקוֹם בִּלְבַבְכֶם.+ לֹא עָשִׂינוּ עָוֶל לְאִישׁ, לֹא הִשְׁחַתְנוּ אִישׁ וְלֹא נִצַּלְנוּ אִישׁ.+
3 אֵינֶנִּי אוֹמֵר זֹאת כְּדֵי לְהַרְשִׁיעַ אֶתְכֶם. הֲרֵי אָמַרְתִּי קֹדֶם לָכֵן שֶׁאַתֶּם בִּלְבָבֵנוּ, בֵּין שֶׁאָנוּ מֵתִים וּבֵין שֶׁאָנוּ חַיִּים.
4 אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּכֵנוּת רַבָּה.* אֲנִי גֵּאֶה בָּכֶם עַד מְאוֹד. אֲנִי מָלֵא נֶחָמָה; אֲנִי שׁוֹפֵעַ שִׂמְחָה בְּכָל סִבְלֵנוּ.+
5 לְמַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְמָקֵדוֹנְיָה+ לֹא הָיָה מָנוֹחַ לְגוּפֵנוּ* וְהִמְשַׁכְנוּ לִסְבֹּל בְּכָל דֶּרֶךְ — מַאֲבָקִים מִבַּחוּץ וַחֲשָׁשׁוֹת מִבִּפְנִים.
6 אַךְ אֱלֹהִים, הַמְּנַחֵם אֶת הַנִּדְכָּאִים,+ נִחֵם אוֹתָנוּ עַל־יְדֵי בִּקּוּרוֹ* שֶׁל טִיטוֹס;
7 וְלֹא רַק עַל־יְדֵי בִּקּוּרוֹ,* אֶלָּא גַּם עַל־יְדֵי הַנֶּחָמָה שֶׁנֻּחַם בָּהּ בִּזְכוּתְכֶם, שֶׁכֵּן בְּשׁוּבוֹ דִּוֵּחַ לָנוּ עַל גַּעֲגוּעֵיכֶם אֵלַי, עַל הָעֶצֶב הֶעָמֹק שֶׁלָּכֶם וְעַל דַּאֲגַתְכֶם הַכֵּנָה* כְּלַפַּי, וְלָכֵן שָׂמַחְתִּי עוֹד יוֹתֵר.
8 הֵן גַּם אִם הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בְּאִגַּרְתִּי,+ אֵינֶנִּי מִצְטַעֵר עַל כָּךְ. וְאִם בַּתְּחִלָּה הִצְטַעַרְתִּי עַל כָּךְ (שֶׁכֵּן רָאִיתִי שֶׁהָאִגֶּרֶת הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם, אִם כִּי לִזְמַן קָצָר),
9 כָּעֵת אֲנִי שָׂמֵחַ, לֹא מִשּׁוּם שֶׁנֶּעֱצַבְתֶּם אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָעֶצֶב שֶׁלָּכֶם הוֹבִיל אֶתְכֶם לַחֲרָטָה, שֶׁכֵּן נֶעֱצַבְתֶּם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, כָּךְ שֶׁלֹּא גָּרַמְנוּ לָכֶם שׁוּם נֶזֶק.
10 הֲרֵי עֶצֶב כִּרְצוֹן אֱלֹהִים מֵנִיב חֲרָטָה הַמּוֹבִילָה לִישׁוּעָה, וְעַל כָּךְ אֵין לְהִצְטַעֵר;+ אוּלָם הָעֶצֶב הָאָפְיָנִי לָעוֹלָם מֵנִיב מָוֶת.
11 רְאוּ מָה הֵנִיב בָּכֶם הָעֶצֶב שֶׁהוּא כִּרְצוֹן אֱלֹהִים: חָרִיצוּת רַבָּה, הִתְנַקּוּת מֵאַשְׁמָה, זַעַם, יִרְאָה, לְהִיטוּת, קַנָּאוּת, תִּקּוּן הַמְּעֻוָּת!+ מִכָּל הַבְּחִינוֹת הוֹכַחְתֶּם שֶׁאַתֶּם טְהוֹרִים* בְּעִנְיָן זֶה.
12 אַף שֶׁכָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לֹא כָּתַבְתִּי לְמַעַן זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת הָעָוֶל+ וְלֹא לְמַעַן זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ הָעָוֶל, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּקִרְבְּכֶם לְעֵינֵי אֱלֹהִים שֶׁאַתֶּם מִתְיַחֲסִים אֵלֵינוּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
13 מִשּׁוּם כָּךְ נֻחַמְנוּ.
אַךְ בְּנוֹסָף לְנֶחָמָתֵנוּ שָׂמַחְנוּ אַף יוֹתֵר בְּשֶׁל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל טִיטוֹס, כִּי כֻּלְּכֶם עוֹדַדְתֶּם אֶת רוּחוֹ;
14 שֶׁכֵּן אִם הִתְגָּאֵיתִי בָּכֶם לְפָנָיו, לֹא הִתְאַכְזַבְתִּי. כְּפִי שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ לָכֶם הָיוּ נְכוֹנִים, כָּךְ גַּם דִּבְרֵי הִתְגָּאוּתֵנוּ בִּפְנֵי טִיטוֹס הוּכְחוּ כִּנְכוֹנִים.
15 כְּמוֹ כֵן, הוּא רוֹחֵשׁ לָכֶם חִבָּה לְבָבִית עֲמֻקָּה יוֹתֵר בְּזָכְרוֹ כֵּיצַד כֻּלְּכֶם צִיַּתֶּם+ וְכֵיצַד קִבַּלְתֶּם אוֹתוֹ בְּיִרְאָה וּבִרְעָדָה.
16 אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁבְּכָל דָּבָר יֵשׁ לִי בִּטָּחוֹן בָּכֶם.*
