קורינתים ב׳ 8:1-24
ח וְכָעֵת, אַחִים, בִּרְצוֹנֵנוּ לְסַפֵּר לָכֶם עַל חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁהֻעֲנַק לַקְּהִלּוֹת שֶׁבְּמָקֵדוֹנְיָה.+
2 גַּם בְּשָׁעָה שֶׁסָּבְלוּ עֵקֶב נִסָּיוֹן קָשֶׁה, גָּבַר* עֹשֶׁר נְדִיבוּתָם בִּזְכוּת שֶׁפַע שִׂמְחָתָם וְעֹמֶק עָנְיָם.
3 אֲנִי יָכוֹל לְהָעִיד שֶׁהֵם עָשׂוּ כְּפִי יְכָלְתָּם+ וְאַף מֵעֵבֶר לִיכָלְתָּם,+
4 וּמֵרְצוֹנָם הַחָפְשִׁי שָׁבוּ וְהִפְצִירוּ בָּנוּ מִכָּל הַלֵּב שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם הַזְּכוּת לִתְרֹם בִּנְדִיבוּת וְלִטֹּל חֵלֶק בְּשֵׁרוּת הַסִּיּוּעַ הַנִּתָּן לַקְּדוֹשִׁים.+
5 הֵם עָשׂוּ אַף יוֹתֵר מִמָּה שֶׁצִּפִּינוּ, שֶׁכֵּן תְּחִלָּה הִתְמַסְּרוּ לָאָדוֹן וְלָנוּ בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹן אֱלֹהִים.
6 עַל כֵּן, עוֹדַדְנוּ אֶת טִיטוֹס+ לְהַשְׁלִים אֶת אִסּוּף תְּרוּמַתְכֶם הַנְּדִיבָה, שֶׁכֵּן הוּא זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּכָךְ בְּקִרְבְּכֶם.
7 אוּלָם כְּפִי שֶׁאַתֶּם שׁוֹפְעִים בַּכֹּל — בֶּאֱמוּנָה, בְּמִלִּים, בְּיֶדַע, בְּחָרִיצוּת וּבְאַהֲבָתֵנוּ אֲלֵיכֶם — שִׁפְעוּ נָא גַּם בִּנְתִינָה נְדִיבָה זוֹ.+
8 אֵינֶנִּי אוֹמֵר זֹאת כִּפְקֻדָּה; אֲנִי אוֹמֵר זֹאת כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ מוּדָעִים לְחָרִיצוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים וּכְדֵי לִבְחֹן אֶת כֵּנוּת אַהֲבַתְכֶם.
9 הֵן אַתֶּם מַכִּירִים אֶת חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ: אַף כִּי הָיָה עָשִׁיר נַעֲשָׂה עָנִי לְמַעַנְכֶם,+ כְּדֵי שֶׁתַּהַפְכוּ לַעֲשִׁירִים בְּאֶמְצָעוּת עָנְיוֹ.
10 אֹמַר מָה דַּעְתִּי בַּנּוֹשֵׂא:+ זֶה לְטוֹבַתְכֶם, שֶׁכֵּן לֹא רַק שֶׁהֶרְאֵיתֶם שֶׁאַתֶּם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא גַּם הִתְחַלְתֶּם בְּכָךְ כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה.
11 הַשְׁלִימוּ אֵפוֹא אֶת מָה שֶׁהִתְחַלְתֶּם בּוֹ, כְּדֵי שֶׁנְּכוֹנוּתְכֶם לִפְעֹל תֻּשְׁלַם עַל־פִּי מָה שֶׁיֵּשׁ בְּיַדְכֶם.
12 הֲרֵי אִם קַיֶּמֶת הַנְּכוֹנוּת, בִּמְיֻחָד אָז רְצוּיָה הַנְּתִינָה, וְזֹאת לְפִי מָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם+ וְלֹא לְפִי מָה שֶׁאֵין לוֹ.
13 אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהָקֵל עַל אֲחֵרִים וּלְהַקְשׁוֹת עֲלֵיכֶם,
14 אֶלָּא שֶׁהָעֹדֶף שֶׁיֵּשׁ לָכֶם כָּעֵת יְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרָם, כְּדֵי שֶׁהָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם יְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרְכֶם, וְכָךְ יִהְיֶה אִזּוּן,
15 כַּכָּתוּב: ”לְמִי שֶׁהָיָה הַרְבֵּה לֹא הָיָה הַרְבֵּה מִדַּי, וּלְמִי שֶׁהָיָה מְעַט לֹא הָיָה מְעַט מִדַּי”.+
16 תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל שֶׁנָּתַן בְּלִבּוֹ שֶׁל טִיטוֹס אֶת אוֹתָהּ דְּאָגָה כֵּנָה כְּלַפֵּיכֶם,+
17 שֶׁכֵּן הוּא אָמְנָם נַעֲנָה לָעִידוּד, אַךְ בְּשֶׁל לְהִיטוּתוֹ הָרַבָּה הוּא הוֹלֵךְ אֲלֵיכֶם מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי.
18 אָנוּ שׁוֹלְחִים אִתּוֹ אֶת הָאָח אֲשֶׁר בְּשִׁבְחוֹ מְדַבְּרִים בְּכָל הַקְּהִלּוֹת בְּשֶׁל פְּעִילוּתוֹ לְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.
19 וְלֹא זֹאת בִּלְבַד; הוּא אַף מֻנָּה עַל־יְדֵי הַקְּהִלּוֹת לִהְיוֹת שֻׁתָּפֵנוּ לַמַּסָּע כְּדֵי שֶׁנַּעֲבִיר מַתָּנָה נְדִיבָה זוֹ לִכְבוֹד הָאָדוֹן וּכְבִטּוּי לִנְכוֹנוּתֵנוּ לַעֲזֹר.
20 כָּךְ אֵינֶנּוּ נוֹתְנִים לְאִישׁ פִּתְחוֹן פֶּה נֶגְדֵּנוּ בְּנוֹגֵעַ לִתְרוּמָה נְדִיבָה זוֹ שֶׁבָּהּ אָנוּ מְטַפְּלִים;+
21 שֶׁכֵּן אָנוּ ’דּוֹאֲגִים לְכָל דָּבָר בְּיֹשֶׁר, לֹא רַק לְעֵינֵי יְהֹוָה* אֶלָּא גַּם לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם’.+
22 כְּמוֹ כֵן, אָנוּ שׁוֹלְחִים אִתָּם אֶת אָחִינוּ אֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ בָּחַנּוּ אוֹתוֹ וְנוֹכַחְנוּ בְּחָרִיצוּתוֹ בִּתְחוּמִים רַבִּים, וְעַתָּה חָרִיצוּתוֹ רַבָּה עוֹד יוֹתֵר בְּשֶׁל הָאֵמוּן הַמָּלֵא שֶׁהוּא נוֹתֵן בָּכֶם.
23 אַךְ אִם יֵשׁ שְׁאֵלוֹת לְגַבֵּי טִיטוֹס, דְּעוּ שֶׁהוּא שֻׁתָּפִי וַחֲבֵרִי לָעֲבוֹדָה בִּדְאָגָה לְעִנְיְנֵיכֶם. אוֹ אִם יֵשׁ שְׁאֵלוֹת לְגַבֵּי אַחֵינוּ, דְּעוּ שֶׁהֵם שְׁלִיחֵי קְהִלּוֹת וְתִפְאֶרֶת הַמָּשִׁיחַ.
24 עַל כֵּן, הוֹכִיחוּ לָהֶם אֶת אַהֲבַתְכֶם+ וְהַרְאוּ לַקְּהִלּוֹת מַדּוּעַ הִתְגָּאֵינוּ בָּכֶם.
