קורינתים ב׳ 9:1-15
ט לְגַבֵּי הַשֵּׁרוּת לְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים+ אֵין בֶּאֱמֶת צֹרֶךְ שֶׁאֶכְתֹּב לָכֶם,
2 שֶׁכֵּן אֲנִי מוּדָע לִנְכוֹנוּתְכֶם אֲשֶׁר בָּהּ אֲנִי מִתְגָּאֶה בִּפְנֵי הַמָּקֵדוֹנִים בְּאָמְרִי שֶׁכְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה אָכָיָה הָיְתָה מוּכָנָה; וְקַנָּאוּתְכֶם עוֹרְרָה אֶת רֻבָּם לִפְעֻלָּה.
3 עִם זֹאת, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת הָאַחִים כְּדֵי שֶׁדִּבְרֵי הִתְגָּאוּתֵנוּ בָּכֶם לֹא יִתְבָּרְרוּ כְּרֵיקִים מִתֹּכֶן בְּעִנְיָן זֶה וּכְדֵי שֶׁבֶּאֱמֶת תִּהְיוּ מוּכָנִים כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי.
4 הֲרֵי אִם הַמָּקֵדוֹנִים יָבוֹאוּ אִתִּי וְיִרְאוּ שֶׁאֵינְכֶם מוּכָנִים, אֲנַחְנוּ — וְכָל שֶׁכֵּן אַתֶּם — נִתְבַּיֵּשׁ בָּאֵמוּן שֶׁהָיָה לָנוּ בָּכֶם.
5 לְפִיכָךְ מָצָאתִי לְנָחוּץ לְעוֹדֵד אֶת הָאַחִים לָבוֹא אֲלֵיכֶם מֵרֹאשׁ וּלְהָכִין מִבְּעוֹד מוֹעֵד אֶת הַמַּתָּנָה הַשּׁוֹפַעַת שֶׁהִבְטַחְתֶּם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מוּכָנָה כְּמַתָּנָה נְדִיבָה וְלֹא כְּדָבָר שֶׁנִּלְקַח בִּכְפִיָּה.
6 בְּנוֹשֵׂא זֶה, הַזּוֹרֵעַ בְּצִמְצוּם יִקְצֹר בְּצִמְצוּם, וְהַזּוֹרֵעַ בְּשֶׁפַע יִקְצֹר בְּשֶׁפַע.+
7 יַעֲשֶׂה נָא כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁהֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ, לֹא בְּחֹסֶר רָצוֹן אוֹ מִתּוֹךְ כְּפִיָּה,+ שֶׁכֵּן אֶת הַנּוֹתֵן בְּשִׂמְחָה אוֹהֵב אֱלֹהִים.+
8 זֹאת וְעוֹד, אֱלֹהִים יָכוֹל לְהַרְעִיף עֲלֵיכֶם אֶת כָּל חַסְדּוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה לָכֶם דֵּי צָרְכְּכֶם בְּכָל דָּבָר וְגַם יִהְיֶה לָכֶם שֶׁפַע לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.+
9 (כַּכָּתוּב: ”חִלֵּק בִּנְדִיבוּת; נָתַן לָאֶבְיוֹנִים. צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד”.+
10 וְהַנּוֹתֵן בִּנְדִיבוּת זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לְמַאֲכָל יִתֵּן לָכֶם זֶרַע לִזְרֹעַ, וּבְשֶׁפַע, וְגַם יַרְבֶּה אֶת קְצִיר צִדְקַתְכֶם.)
11 בְּכָל דָּבָר אַתֶּם מֻעֲשָׁרִים כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לִהְיוֹת נְדִיבִים בַּכֹּל, וּנְדִיבוּת זוֹ מְנִיבָה בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ הוֹדָיָה לֶאֱלֹהִים.
12 הֵן שֵׁרוּת זֶה אֵינוֹ רַק מְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרָם שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים,+ אֶלָּא גַּם שׁוֹפֵעַ בְּהוֹדָיָה רַבָּה לֶאֱלֹהִים.
13 בְּשֶׁל מָה שֶׁשֵּׁרוּת הַסִּיּוּעַ הַזֶּה מוֹכִיחַ, הֵם מְהַלְּלִים אֶת אֱלֹהִים עַל כָּךְ שֶׁאַתֶּם נִכְנָעִים לַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאוֹתָהּ הִכְרַזְתֶּם בָּרַבִּים, וְעַל כָּךְ שֶׁאַתֶּם נְדִיבִים בִּתְרוּמַתְכֶם לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הַכֹּל.+
14 וּבִתְחִנּוֹתֵיהֶם בַּעַדְכֶם הֵם מַבִּיעִים אֶת חִבָּתָם אֲלֵיכֶם תּוֹדוֹת לַחֶסֶד הַנַּעֲלֶה שֶׁמַּעֲנִיק לָכֶם אֱלֹהִים.
15 תּוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל מַתְּנָתוֹ, מַתְּנַת חִנָּם אֲשֶׁר אֵין מִלִּים לְתָאֲרָהּ.
