רומים 14‏:1‏-23

  • אל תשפטו זה את זה ‏(‏1–12‏)‏

  • אל תכשילו אחרים ‏(‏13–18‏)‏

  • פעלו למען השלום והאחדות ‏(‏19–23‏)‏

יד  קַבְּלוּ אֶת הַחַלָּשׁ בָּאֱמוּנָה,‏+ אַךְ אַל תַּחְרְצוּ מִשְׁפָּט עַל דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת.‏*  אֶחָד מַאֲמִין שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל הַכֹּל,‏ וְאִלּוּ הַחַלָּשׁ אוֹכֵל רַק מַאֲכָלִים צִמְחִיִּים.‏  אַל יָבוּז הָאוֹכֵל לָזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל,‏ וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אַל יַחְרֹץ מִשְׁפָּט עַל זֶה שֶׁאוֹכֵל,‏+ שֶׁכֵּן אֱלֹהִים קִבֵּל אוֹתוֹ.‏  מִי אַתָּה שֶׁתִּשְׁפֹּט אֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הָאַחֵר?‏+ בְּעֵינֵי אֲדוֹנוֹ הוּא עוֹמֵד אוֹ נוֹפֵל.‏+ וְהוּא יַעֲמֹד,‏ כִּי יְהֹוָה* יָכוֹל לִגְרֹם לוֹ לַעֲמֹד.‏  אֶחָד מְכַבֵּד יוֹם מְסֻיָּם יוֹתֵר מִיָּמִים אֲחֵרִים,‏+ וְאִלּוּ הָאַחֵר מַחְשִׁיב אֶת כָּל הַיָּמִים לְשָׁוִים;‏+ יִהְיֶה כָּל אֶחָד מְשֻׁכְנָע לְגַמְרֵי בְּדַעְתּוֹ שֶׁלּוֹ.‏  הַמְּכַבֵּד אֶת הַיּוֹם,‏ מְכַבֵּד אוֹתוֹ לְמַעַן יְהֹוָה.‏* כְּמוֹ כֵן,‏ זֶה שֶׁאוֹכֵל,‏ אוֹכֵל לְמַעַן יְהֹוָה,‏* שֶׁכֵּן הוּא מוֹדֶה לֶאֱלֹהִים;‏+ וְזֶה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל,‏ לְמַעַן יְהֹוָה* אֵין הוּא אוֹכֵל,‏ וְגַם הוּא מוֹדֶה לֶאֱלֹהִים.‏+  לְמַעֲשֶׂה,‏ אִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ חַי רַק לְמַעַן עַצְמוֹ,‏+ וְאִישׁ אֵינוֹ מֵת רַק לְמַעַן עַצְמוֹ.‏  הֲרֵי כְּשֶׁאָנוּ חַיִּים,‏ לְמַעַן יְהֹוָה* אָנוּ חַיִּים,‏+ וּכְשֶׁאָנוּ מֵתִים,‏ לְמַעַן יְהֹוָה* אָנוּ מֵתִים.‏ לְפִיכָךְ בֵּין שֶׁאָנוּ חַיִּים וּבֵין שֶׁאָנוּ מֵתִים,‏ לִיהֹוָה* אָנוּ שַׁיָּכִים.‏+  הֵן לְשֵׁם כָּךְ מֵת הַמָּשִׁיחַ וְקָם לִתְחִיָּה,‏ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָדוֹן הֵן שֶׁל הַמֵּתִים וְהֵן שֶׁל הַחַיִּים.‏+ 10  אוּלָם מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹפֵט אֶת אָחִיךָ?‏+ וְאַתָּה,‏ מַדּוּעַ אַתָּה בָּז לְאָחִיךָ?‏ הֲרֵי כֻּלָּנוּ נַעֲמֹד לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אֱלֹהִים,‏+ 11  כַּכָּתוּב:‏ ”‏’‏חַי אֲנִי’‏,‏+ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏* ’‏לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ,‏ וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה בָּרַבִּים שֶׁאֲנִי אֱלֹהִים’‏”‏.‏+ 12  וּבְכֵן,‏ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים.‏+ 13  לְפִיכָךְ אַל נִשְׁפֹּט עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,‏+ אֶלָּא הֱיוּ נְחוּשִׁים שֶׁלֹּא לָשִׂים אֶבֶן נֶגֶף אוֹ מִכְשׁוֹל לִפְנֵי אֲחִיכֶם.‏+ 14  אֲנִי יוֹדֵעַ וּמְשֻׁכְנָע בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁדָּבָר אֵינוֹ טָמֵא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ,‏+ אֶלָּא טָמֵא הוּא בְּעֵינֵי מִי שֶׁמַּחְשִׁיב אוֹתוֹ לְטָמֵא.‏ 15  אִם בִּגְלַל מַאֲכָל נִפְגָּע אָחִיךָ,‏ אֵינְךָ מִתְהַלֵּךְ עוֹד בְּאַהֲבָה.‏+ אַל תַּהֲרֹס בְּמַאֲכָלְךָ אָדָם שֶׁלְּמַעֲנוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ.‏+ 16  אִם כֵּן,‏ אַל תִּתְּנוּ לְאִישׁ סִבָּה לְדַבֵּר רָעוֹת עַל הַטּוֹב שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים;‏ 17  כִּי מַלְכוּת אֱלֹהִים אֵין מַשְׁמָעָהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה,‏+ אֶלָּא צְדָקָה וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּאֶמְצָעוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.‏ 18  הַמְּשָׁרֵת כָּךְ אֶת הַמָּשִׁיחַ כְּעַבְדּוֹ,‏ רָצוּי הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם.‏ 19  לָכֵן נַחְתֹּר נָא אֶל דְּבָרִים הַמְּבִיאִים לִידֵי שָׁלוֹם+ וְאֶל דְּבָרִים הַמְּסַיְּעִים לָנוּ לִבְנוֹת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.‏+ 20  חֲדַל לַהֲרֹס אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בִּשְׁבִיל מַאֲכָל.‏+ אָמְנָם הַכֹּל טָהוֹר,‏ אֲבָל הָאֲכִילָה מַזִּיקָה* לָאָדָם אִם הִיא תִּגְרֹם לְמִכְשׁוֹל.‏+ 21  מוּטָב שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַמַּכְשִׁיל אֶת אָחִיךָ.‏+ 22  תִּהְיֶה אֱמוּנָתְךָ שֶׁלְּךָ בֵּינְךָ וּבֵין אֱלֹהִים.‏ אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינוֹ מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ בְּשֶׁל מָה שֶׁהוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת.‏ 23  אַךְ אִם יֵשׁ סָפֵק בְּלִבּוֹ וּבְכָל זֹאת הוּא אוֹכֵל,‏ אֲזַי הוּא אָשֵׁם,‏ כִּי הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עַל בְּסִיס אֱמוּנָה.‏ כָּל מָה שֶׁאֵינוֹ עַל בְּסִיס אֱמוּנָה,‏ חֵטְא הוּא.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏ספקות פנימיים”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏פסולה;‏ רעה”‏.‏