רומים 2‏:1‏-29

  • משפט אלוהים על היהודים ועל היוונים ‏(‏1–16‏)‏

    • כיצד פועל המצפון ‏(‏14,‏ 15‏)‏

  • היהודים והתורה ‏(‏17–24‏)‏

  • המילה היא זו שבלב ‏(‏25–29‏)‏

ב  לָכֵן אִם אַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ שׁוֹפֵט אֶת הַזּוּלָת אֵין לְךָ בְּמָה לְהִצְטַדֵּק,‏ וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה מִי אַתָּה;‏+ שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹפֵט אֶת הָאַחֵר,‏ אַתָּה מַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמְךָ,‏ כִּי אַתָּה הַחוֹרֵץ מִשְׁפָּט עוֹשֶׂה אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים.‏+  אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים שׁוֹפֵט עַל־פִּי הָאֱמֶת אֶת מִי שֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.‏  אַךְ כַּאֲשֶׁר אַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ שׁוֹפֵט אֶת מִי שֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם בְּעַצְמְךָ,‏ הַאִם אַתָּה סָבוּר שֶׁתִּמָּלֵט מִמִּשְׁפָּטוֹ שֶׁל אֱלֹהִים?‏  אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה מְזַלְזֵל בְּעֹשֶׁר טוּבוֹ,‏+ הַבְלָגָתוֹ*+ וְאֹרֶךְ רוּחוֹ+ מִפְּנֵי שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאֱלֹהִים מְנַסֶּה בְּטוּבוֹ לְהוֹבִיל אוֹתְךָ לַחֲרָטָה?‏+  אַךְ בִּגְלַל עַקְשָׁנוּתְךָ וְלִבְּךָ חֲסַר הַחֲרָטָה אַתָּה צוֹבֵר לְחוֹבָתְךָ זַעַם לְיוֹם הַזַּעַם,‏ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִתְגַּלֶּה מִשְׁפָּטוֹ הַצּוֹדֵק שֶׁל אֱלֹהִים.‏+  וְהוּא יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ לְפִי מַעֲשָׂיו:‏+  חַיֵּי עוֹלָם לַשּׁוֹאֲפִים אֶל הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְהָאַל־כִּלָּיוֹן+ עַל־יְדֵי הַתְמָדָתָם בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב,‏  אַךְ זַעַם וְחֵמָה לְשׁוֹחֲרֵי רִיב וּלְמִי שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לָאֱמֶת אֶלָּא נִשְׁמָעִים לָעַוְלָה.‏+  צָרָה וּמְצוּקָה יָבוֹאוּ עַל כָּל אָדָם* הָעוֹשֶׂה אֶת הָרַע — עַל הַיְּהוּדִי תְּחִלָּה וְגַם עַל הַיְּוָנִי;‏ 10  אַךְ תִּפְאֶרֶת וְכָבוֹד וְשָׁלוֹם יִהְיוּ לְכָל הָעוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב — לַיְּהוּדִי תְּחִלָּה+ וְגַם לַיְּוָנִי,‏+ 11  כִּי אֵין עִם אֱלֹהִים מַשּׂוֹא פָּנִים.‏+ 12  הֵן כָּל מִי שֶׁחָטְאוּ בְּלִי תּוֹרָה גַּם יֹאבְדוּ בְּלִי תּוֹרָה;‏+ אַךְ כָּל מִי שֶׁחָטְאוּ בִּהְיוֹתָם כְּפוּפִים לַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ לְפִי הַתּוֹרָה.‏+ 13  הֲרֵי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה נֶחְשָׁבִים לְצַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים;‏ מְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה הֵם מִי שֶׁיֵּחָשְׁבוּ לְצַדִּיקִים.‏+ 14  כִּי כַּאֲשֶׁר גּוֹיִים שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה+ מְקַיְּמִים בְּאֹפֶן טִבְעִי אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה,‏ תּוֹרָה הֵם לְעַצְמָם אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה.‏ 15  הֵם מַרְאִים שֶׁתֹּכֶן הַתּוֹרָה כָּתוּב בְּלִבָּם;‏ מַצְפּוּנָם מֵעִיד יַחַד אִתָּם,‏ וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מַאֲשִׁימוֹת אוֹ מְזַכּוֹת אוֹתָם.‏ 16  כָּךְ יִהְיֶה בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֶת נִסְתְּרוֹת בְּנֵי הָאָדָם,‏+ לְפִי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁאֲנִי מַכְרִיז.‏ 17  וְאִם אַתָּה נִקְרָא יְהוּדִי+ וְנִשְׁעָן עַל הַתּוֹרָה וּמִתְהַלֵּל בֶּאֱלֹהִים,‏ 18  וְיוֹדֵעַ אֶת רְצוֹנוֹ וּמַבְחִין בִּדְבָרִים בַּעֲלֵי עֵרֶךְ מִשּׁוּם שֶׁהִנְּךָ מֻדְרָךְ* עַל־פִּי הַתּוֹרָה+ 19  וּמְשֻׁכְנָע שֶׁאַתָּה מוֹרֵה דֶּרֶךְ לָעִוְּרִים,‏ אוֹר לַשְּׁרוּיִים בַּחֹשֶׁךְ,‏ 20  מְחַנֵּךְ כְּסִילִים,‏ מוֹרֶה לְעוֹלָלִים וּמֵבִין אֶת מִסְגֶּרֶת הַיֶּדַע וְהָאֱמֶת שֶׁבַּתּוֹרָה — 21  הַאִם אֶת עַצְמְךָ לֹא תְּלַמֵּד,‏ אַתָּה הַמְּלַמֵּד אֶת הַזּוּלָת?‏+ אַתָּה הַמַּכְרִיז ”‏לֹא תִּגְנֹב”‏,‏+ הֲתִגְנֹב אַתָּה?‏ 22  אַתָּה הָאוֹמֵר ”‏לֹא תִּנְאַף”‏,‏+ הֲתִנְאַף אַתָּה?‏ אַתָּה הַמְּתַעֵב אֶת הָאֱלִילִים,‏ הֲתִבְזֹז מִקְדָּשִׁים?‏ 23  אַתָּה הַמִּתְגָּאֶה בַּתּוֹרָה,‏ הַאִם תְּבַזֶּה אֶת אֱלֹהִים בַּהֲפֵרְךָ אֶת הַתּוֹרָה?‏ 24  הֲרֵי,‏ כְּפִי שֶׁכָּתוּב,‏ ”‏שֵׁם אֱלֹהִים מְחֻלָּל בַּגּוֹיִים בִּגְלַלְכֶם”‏.‏+ 25  לְמַעֲשֶׂה,‏ יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּמִּילָה+ רַק בִּתְנַאי שֶׁאַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה;‏+ אַךְ אִם אַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה,‏ כָּמוֹךָ כְּאָדָם עָרֵל.‏ 26  לְפִיכָךְ אִם עָרֵל+ יִשְׁמֹר אֶת הַדְּרִישׁוֹת הַצּוֹדְקוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה,‏ הַאִם לֹא יֵחָשֵׁב הוּא לְנִמּוֹל?‏+ 27  וְהֶעָרֵל מִבְּחִינָה גּוּפָנִית,‏ בְּקַיְּמוֹ אֶת הַתּוֹרָה יִשְׁפֹּט אוֹתְךָ — אַתָּה אֲשֶׁר מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה אַף כִּי בִּרְשׁוּתְךָ הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמִּילָה.‏ 28  הֵן יְהוּדִי אֵינוֹ זֶה שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ נִרְאֶה יְהוּדִי,‏+ וְהַמִּילָה אֵינָהּ מִילָה חִיצוֹנִית בַּבָּשָׂר.‏+ 29  יְהוּדִי הוּא מִי שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא יְהוּדִי,‏+ וּמִילָתוֹ הִיא זוֹ שֶׁבַּלֵּב+ וּבְאֶמְצָעוּת הָרוּחַ וְלֹא בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָה כְּתוּבָה.‏+ שִׁבְחוֹ בָּא מֵאֱלֹהִים וְלֹא מִבְּנֵי אָדָם.‏+

הערות שוליים

או ”‏סובלנותו”‏.‏
או ”‏על נפש כל אדם”‏.‏
או ”‏מודרך בעל־פה”‏.‏