רומים 4:1-25
ד אִם כָּךְ, מָה נֹאמַר עַל מָה שֶׁהִשִּׂיג אַבְרָהָם, אָבִינוּ לְפִי הַבָּשָׂר?
2 אִלּוּ נֶחְשַׁב אַבְרָהָם לְצַדִּיק בִּזְכוּת מַעֲשִׂים הָיְתָה לוֹ סִבָּה לְהִתְפָּאֵר, אַךְ לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים;
3 שֶׁכֵּן מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? ”אַבְרָהָם הֶאֱמִין בִּיהֹוָה,* וֶאֱמוּנָתוֹ נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”.+
4 שְׂכָרוֹ שֶׁל הָעוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְחֶסֶד, אֶלָּא לְדָבָר הַמַּגִּיעַ לוֹ.*
5 לְעֻמַּת זֹאת, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא מַאֲמִין בָּזֶה אֲשֶׁר מַחְשִׁיב אֶת הַחוֹטֵא לְצַדִּיק, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לִצְדָקָה.+
6 כָּךְ גַּם דָּוִד מְדַבֵּר עַל אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאֱלֹהִים מַחְשִׁיבוֹ לְצַדִּיק בְּלִי תְּלוּת בְּמַעֲשִׂים:
7 ”אַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּמְחֲלוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְכֻסּוּ* חֲטָאֵיהֶם;
8 אַשְׁרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יְהֹוָה* לֹא יַחְשִׁיב לוֹ אֶת חֶטְאוֹ”.+
9 הַאִם הָאֹשֶׁר הַזֶּה הוּא נַחֲלָתָם שֶׁל הַנִּמּוֹלִים בִּלְבַד אוֹ גַּם שֶׁל הָעֲרֵלִים?+ הֲרֵי אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: ”אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”.+
10 אִם כֵּן, מָתַי נֶחְשְׁבָה הִיא לִצְדָקָה? בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל? הוּא לֹא הָיָה אָז נִמּוֹל, אֶלָּא עָרֵל.
11 וְהוּא קִבֵּל אוֹת+ — כְּלוֹמַר אֶת הַמִּילָה — כְּחוֹתָם* לַצְּדָקָה שֶׁזָּכָה בָּהּ תּוֹדוֹת לָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל, לְמַעַן יִהְיֶה אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל הַמַּאֲמִינִים+ הָעֲרֵלִים כְּדֵי שֶׁיֵּחָשְׁבוּ לְצַדִּיקִים,
12 וּלְמַעַן יִהְיֶה אָב לַנִּמּוֹלִים, לֹא רַק לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מְקַיְּמִים אֶת הַמִּילָה, אֶלָּא גַּם לְאֵלֶּה הַמַּקְפִּידִים לְהִתְהַלֵּךְ בְּעִקְבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ+ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל.
13 הֲרֵי לֹא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה קִבְּלוּ אַבְרָהָם אוֹ זַרְעוֹ* אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא יִירַשׁ עוֹלָם,+ אֶלָּא תּוֹדוֹת לִצְדָקָה שֶׁעַל יְסוֹד אֱמוּנָה;+
14 הֲלֹא אִם הַמְּקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם הַיּוֹרְשִׁים, אֵין כָּל טַעַם בֶּאֱמוּנָה וְהַהַבְטָחָה בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת.
15 לְמַעֲשֶׂה, הַתּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זַעַם,+ אַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין תּוֹרָה אֵין גַּם עֲבֵרָה.+
16 מִשּׁוּם כָּךְ נִתְּנָה הַהַבְטָחָה בִּזְכוּת אֱמוּנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה בִּטּוּי שֶׁל חֶסֶד,+ עַל מְנַת שֶׁתִּתְקַיֵּם הַהַבְטָחָה לָבֶטַח לְמַעַן כָּל זַרְעוֹ*+ — לֹא רַק לְמַעַן הַמְּקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם לְמַעַן מִי שֶׁהוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אֲבִי כֻּלָּנוּ.+
17 (כַּכָּתוּב: ”עֲשִׂיתִיךָ אָב לְאֻמּוֹת רַבּוֹת”.)+ כָּךְ הָיָה לְנֶגֶד עֵינֵי הָאֱלֹהִים — זֶה אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִין — הַמְּחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וּמְדַבֵּר עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם קַיָּמִים כְּקַיָּמִים.*
18 אָמְנָם לֹא הָיָה יְסוֹד לְתִקְוָה, אַךְ הָיְתָה לוֹ אֱמוּנָה עַל בְּסִיס תִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה אָב לְאֻמּוֹת רַבּוֹת עַל־פִּי מָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: ”כָּךְ יִהְיֶה זַרְעֲךָ”.*+
19 וְאַף שֶׁלֹּא נֶחְלַשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ חָשַׁב עַל גּוּפוֹ, אֲשֶׁר הָיָה בְּעֵינָיו כְּמֵת (שֶׁכֵּן הָיָה כְּבֶן מֵאָה)+ וְעַל רַחְמָהּ הַמֵּת* שֶׁל שָׂרָה.+
20 אַךְ בִּגְלַל הַבְטָחָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים לֹא פִּקְפֵּק וְלֹא הָיָה חֲסַר אֱמוּנָה, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ, וְכָךְ נָתַן כָּבוֹד לֶאֱלֹהִים
21 וְהָיָה מְשֻׁכְנָע לְגַמְרֵי שֶׁאֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ הוּא יָכוֹל גַּם לְקַיֵּם.+
22 לְפִיכָךְ ”אֱמוּנָתוֹ נֶחְשְׁבָה לוֹ לִצְדָקָה”.+
23 עִם זֹאת, הַכָּתוּב ”נֶחְשְׁבָה לוֹ” לֹא נִכְתַּב לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד,+
24 אֶלָּא גַּם לְמַעֲנֵנוּ, אָנוּ אֲשֶׁר עֲתִידָה הִיא לְהֵחָשֵׁב לָנוּ, שֶׁכֵּן מַאֲמִינִים אָנוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הֵקִים אֶת יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ מִן הַמֵּתִים.+
25 הוּא נִמְסַר בִּגְלַל חֲטָאֵינוּ+ וְהוּקַם לִתְחִיָּה כְּדֵי שֶׁנֵּחָשֵׁב לְצַדִּיקִים.+
