רומים 5‏:1‏-21

  • התפייסות עם אלוהים באמצעות המשיח ‏(‏1–11‏)‏

  • מוות דרך אדם,‏ חיים דרך המשיח ‏(‏12–21‏)‏

    • החטא והמוות התפשטו לכול ‏(‏12‏)‏

    • מעשה הצדקה אחד ‏(‏18‏)‏

ה  עַל כֵּן,‏ הוֹאִיל וְאָנוּ נֶחְשָׁבִים כָּעֵת לְצַדִּיקִים בִּזְכוּת אֱמוּנָה,‏+ הָבָה נִשְׁמֹר עַל יַחֲסֵי שָׁלוֹם* עִם אֱלֹהִים עַל־יְדֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏+  אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ גַּם נִסְלְלָה בְּפָנֵינוּ הַדֶּרֶךְ,‏ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה,‏ אֶל הַחֶסֶד שֶׁמִּמֶּנּוּ אָנוּ נֶהֱנִים כָּעֵת;‏+ וְהָבָה נִשְׂמַח* בְּשֶׁל הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת בִּכְבוֹד אֱלֹהִים.‏  אַךְ לֹא זֹאת בִּלְבַד;‏ נִשְׂמַח נָא* גַּם בִּשְׁעַת צָרוֹת,‏+ כִּי יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁצָּרָה מְנִיבָה כּוֹחַ עֲמִידָה;‏+  וְכוֹחַ עֲמִידָה מֵנִיב מַעֲמָד רָצוּי;‏+ וּמַעֲמָד רָצוּי מֵנִיב תִּקְוָה,‏+  וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מַכְזִיבָה;‏+ שֶׁכֵּן אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ.‏+  וְאָכֵן,‏ כַּאֲשֶׁר עוֹד הָיִינוּ חַלָּשִׁים,‏+ מֵת הַמָּשִׁיחַ בְּעִתּוֹ* בְּעַד הָרְשָׁעִים.‏  הֲרֵי רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת יָמוּת מִישֶׁהוּ בְּעַד אָדָם צַדִּיק,‏ אִם כִּי בְּעַד אִישׁ טוֹב אוּלַי יָעֵז מִישֶׁהוּ לָמוּת.‏  אוּלָם אֱלֹהִים הֶרְאָה אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָךְ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים.‏+  וְכָעֵת לְאַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְמַעֲמָד שֶׁל צְדָקָה בְּאֶמְצָעוּת דָּמוֹ,‏+ בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע בְּאֶמְצָעוּתוֹ מִן הַזַּעַם;‏+ 10  שֶׁכֵּן אִם בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ אוֹיְבִים הִתְפַּיַּסְנוּ עִם אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת מוֹת בְּנוֹ,‏+ בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע בִּזְכוּת חַיָּיו,‏ כָּעֵת לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְפַּיַּסְנוּ עִמּוֹ.‏ 11  וְלֹא זֹאת בִּלְבַד;‏ אָנוּ גַּם שְׂמֵחִים בֶּאֱלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ אֲשֶׁר בִּזְכוּתוֹ הִתְפַּיַּסְנוּ כָּעֵת עִם אֱלֹהִים.‏+ 12  לְפִיכָךְ כְּשֵׁם שֶׁעַל־יְדֵי אָדָם אֶחָד נִכְנַס הַחֵטְא אֶל הָעוֹלָם וְעֵקֶב הַחֵטְא בָּא הַמָּוֶת,‏+ וְכָךְ הִתְפַּשֵּׁט הַמָּוֶת אֶל כָּל בְּנֵי הָאָדָם מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם חָטְאוּ.‏.‏.‏+ 13  הֲרֵי עוֹד לִפְנֵי הַתּוֹרָה הָיָה הַחֵטְא בָּעוֹלָם,‏ אַךְ כַּאֲשֶׁר אֵין תּוֹרָה אִישׁ אֵינוֹ מֻאֲשָׁם בְּחֵטְא.‏+ 14  לַמְרוֹת זֹאת,‏ הַמָּוֶת מָלַךְ מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה גַּם עַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא חָטְאוּ בַּעֲבֵרָה דּוֹמָה לָזוֹ שֶׁל אָדָם,‏ אֲשֶׁר דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁנּוֹעַד לָבוֹא.‏+ 15  אַךְ הַמַּתָּנָה אֵינָהּ כְּמוֹ הָעֲבֵרָה,‏ שֶׁכֵּן אִם בִּגְלַל עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מֵתוּ רַבִּים,‏ כָּל שֶׁכֵּן בְּחַסְדּוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד,‏+ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏ שָׁפְעוּ לְרַבִּים חֶסֶד אֱלֹהִים וּמַתְּנַת הַחִנָּם שֶׁלּוֹ!‏+ 16  כְּמוֹ כֵן,‏ מַתְּנַת הַחִנָּם אֵינָהּ כְּמוֹ חֶטְאוֹ שֶׁל הָאָדָם הָאֶחָד;‏+ שֶׁכֵּן הַדִּין שֶׁנִּגְזַר לְאַחַר עֲבֵרָה אַחַת הָיָה הַרְשָׁעָה,‏+ אַךְ הַמַּתָּנָה שֶׁבָּאָה לְאַחַר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת הָיְתָה מַעֲמָד שֶׁל צְדָקָה;‏+ 17  שֶׁהֲרֵי אִם עֵקֶב עֲבֵרָה שֶׁל אָדָם אֶחָד מָלַךְ בִּגְלָלוֹ הַמָּוֶת,‏+ בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי הַמְּקַבְּלִים אֶת שֶׁפַע הַחֶסֶד וְאֶת מַתְּנַת הַצְּדָקָה+ יִחְיוּ וְיִמְלְכוּ+ בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד,‏ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ!‏+ 18  אִם כֵּן,‏ כְּפִי שֶׁבִּגְלַל עֲבֵרָה אַחַת הֻרְשְׁעוּ אֲנָשִׁים+ מִכָּל הַסּוּגִים,‏ כָּךְ גַּם בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְדָּקָה אֶחָד נֶחְשָׁבִים אֲנָשִׁים מִכָּל הַסּוּגִים+ לְצַדִּיקִים וּרְאוּיִים הֵם לְחַיִּים;‏+ 19  כִּי כְּשֵׁם שֶׁעֵקֶב אִי־צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד הָפְכוּ רַבִּים לְחוֹטְאִים,‏+ כָּךְ גַּם בִּזְכוּת צִיּוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד יֵהָפְכוּ רַבִּים לְ­צַדִּיקִים.‏+ 20  הַתּוֹרָה הוֹפִיעָה כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ הָעֲבֵרוֹת.‏+ אַךְ הֵיכָן שֶׁהִתְרַבָּה הַחֵטְא,‏ הִתְרַבָּה עוֹד יוֹתֵר הַחֶסֶד.‏ 21  וְזֹאת לְשֵׁם מָה?‏ כְּדֵי שֶׁכְּפִי שֶׁמָּלַךְ הַחֵטְא עִם הַמָּוֶת,‏+ כָּךְ גַּם יִמְלֹךְ הַחֶסֶד בְּאֶמְצָעוּת צְדָקָה לְשֵׁם חַיֵּי עוֹלָם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹנֵנוּ.‏+

הערות שוליים

או אולי ”‏יש לנו שלום”‏.‏
או אולי ”‏אנו שמחים”‏.‏
או אולי ”‏אנו שמחים”‏.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן כ”‏בעיתו”‏ משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.‏