שופטים 15:1-20
-
נקמתו של שמשון בפלשתים (1–20)
טו כַּעֲבֹר זְמַן מָה, בִּימֵי קְצִיר הַחִטִּים, הָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לְבַקֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֵבִיא עִמּוֹ גְּדִי עִזִּים. הוּא אָמַר: ”בִּרְצוֹנִי לְהִכָּנֵס אֶל אִשְׁתִּי לַחֲדַר הַשֵּׁנָה”.* אַךְ אָבִיהָ לֹא הֵנִיחַ לוֹ לְהִכָּנֵס.
2 אָמַר לוֹ אָבִיהָ: ”חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, ’אַתָּה וַדַּאי שׂוֹנֵא אוֹתָהּ’.+ עַל כֵּן נָתַתִּי אוֹתָהּ לְשׁוֹשְׁבִינְךָ.+ הַאֵין אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה יָפָה מִמֶּנָּה? קַח נָא אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ”.
3 אוּלָם שִׁמְשׁוֹן אָמַר לָהֶם: ”הַפַּעַם לֹא יוּכְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים לְהַאֲשִׁים אוֹתִי עַל שֶׁאֶפְגַּע בָּהֶם”.
4 לְפִיכָךְ שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ וְלָכַד שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים. אָז לָקַח לַפִּידִים, סוֹבֵב אֶת הַשּׁוּעָלִים זָנָב אֶל זָנָב וְשָׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין כָּל זוּג זְנָבוֹת.
5 אַחֲרֵי כֵן הִבְעִיר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וְשִׁלֵּחַ אֶת הַשּׁוּעָלִים אֶל שְׂדוֹת הַקָּמָה שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים. הוּא הִבְעִיר הַכֹּל, מֵאֲלֻמָּה וְעַד קָמָה, וְגַם אֶת הַכְּרָמִים וְאֶת מַטָּעֵי הַזֵּיתִים.
6 שָׁאֲלוּ הַפְּלִשְׁתִּים: ”מִי עָשָׂה זֹאת?” וְנֶאֱמַר לָהֶם: ”הָיָה זֶה שִׁמְשׁוֹן, חֲתָנוֹ שֶׁל הַתִּמְנִי, כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָתַן אוֹתָהּ לְשׁוֹשְׁבִינוֹ”.+ בִּתְגוּבָה עָלוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְשָׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ.+
7 אָמַר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: ”אִם אֵלֶּה מַעֲשֵׂיכֶם, לֹא אֶחְדַּל עַד שֶׁאֶתְנַקֵּם בָּכֶם”.+
8 אָז הִכָּה בָּהֶם בָּזֶה אַחַר זֶה* מַכָּה גְּדוֹלָה, וּלְאַחַר מִכֵּן יָרַד וְנִשְׁאַר בִּמְעָרָה* בְּצוּק עֵיטָם.
9 מְאֻחָר יוֹתֵר עָלוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְחָנוּ בִּיהוּדָה וְשׁוֹטְטוּ לָהֶם בְּלֶחִי.+
10 אָמְרוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה: ”לָמָּה עֲלִיתֶם נֶגְדֵּנוּ?” וְהֵם הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ: ”עָלִינוּ לִלְכֹּד* אֶת שִׁמְשׁוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ”.
11 לָכֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיְּהוּדָה יָרְדוּ אֶל הַמְּעָרָה* שֶׁבְּצוּק עֵיטָם וְאָמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן: ”הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים מוֹשְׁלִים בָּנוּ?+ אִם כֵּן, מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת לָנוּ?” אָמַר לָהֶם: ”כְּפִי שֶׁעָשׂוּ לִי, כָּךְ עָשִׂיתִי לָהֶם”.
12 אַךְ הֵם אָמְרוּ לוֹ: ”בָּאנוּ לִלְכֹּד* אוֹתְךָ וְלִמְסֹר אוֹתְךָ לִידֵי הַפְּלִשְׁתִּים”. וְשִׁמְשׁוֹן אָמַר: ”הִשָּׁבְעוּ לִי שֶׁאַתֶּם לֹא תִּתְקְפוּ אוֹתִי”.
13 אָמְרוּ לוֹ: ”לֹא, רַק נִקְשֹׁר אוֹתְךָ וְנִמְסֹר אוֹתְךָ לְיָדָם; לֹא נָמִית אוֹתְךָ”.
וְהֵם כָּבְלוּ אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי חֲבָלִים חֲדָשִׁים וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ מִן הַצּוּק.
14 בְּהַגִּיעוֹ אֶל לֶחִי הֵרִיעוּ הַפְּלִשְׁתִּים לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן. אָז צָלְחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה,+ וְהַחֲבָלִים שֶׁעַל זְרוֹעוֹתָיו נִהְיוּ כְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן שֶׁנֶּחְרְכוּ בָּאֵשׁ, וּכְבָלָיו נָמַסּוּ מֵעַל יָדָיו.+
15 לְאַחַר מִכֵּן מָצָא לְחִי* חֲמוֹר טְרִיָּה; הוּא שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז בָּהּ וְהָרַג בְּעֶזְרָתָהּ אֶלֶף אִישׁ.+
16 אָמַר שִׁמְשׁוֹן:
”בִּלְחִי הַחֲמוֹר — עֲרֵמָה אַחַת, שְׁתֵּי עֲרֵמוֹת!
בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ”.+
17 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם לְדַבֵּר, הִשְׁלִיךְ אֶת הַלֶּחִי מִיָּדוֹ וְקָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי.+
18 אָז נַעֲשָׂה צָמֵא מְאוֹד, וְקָרָא לִיהֹוָה וְאָמַר: ”אַתָּה נָתַתָּ בְּיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. אַךְ כָּעֵת הַאִם עָלַי לָמוּת בַּצָּמָא וְלִפֹּל בְּיַד הָעֲרֵלִים?”
19 עַל כֵּן בִּקֵּעַ אֱלֹהִים שֶׁקַע שֶׁהָיָה בְּלֶחִי, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם.+ כַּאֲשֶׁר שָׁתָה, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ* וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא עֵין הַקּוֹרֵא,* אֲשֶׁר נִמְצָא בְּלֶחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
20 וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַפְּלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה.+
