שופטים 20‏:1‏-48

  • מלחמה נגד שבט בנימין ‏(‏1–48‏)‏

כ  בְּעִקְבוֹת זֹאת יָצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן+ וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וּמֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד,‏+ וְכָל הָעֵדָה נִקְהֲלָה כְּאִישׁ אֶחָד לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִצְפָּה.‏+  וְרָאשֵׁי הָעָם וְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הִתְיַצְּבוּ בִּקְהַל עַם הָאֱלֹהִים — אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת.‏+  בְּנֵי בִּנְיָמִין שָׁמְעוּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ אֶל מִצְפָּה.‏ אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏הַגִּידוּ לָנוּ,‏ אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה?‏”‏+  הֵשִׁיב הַלֵּוִי,‏+ בַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁנִּרְצְחָה,‏ וְאָמַר:‏ ”‏בָּאתִי עִם פִּילַגְשִׁי אֶל גִּבְעָה,‏+ הַשַּׁיֶּכֶת לְבִנְיָמִין,‏ כְּדֵי לָלוּן שָׁם.‏  וְיוֹשְׁבֵי* גִּבְעָה קָמוּ נֶגְדִּי וְכִתְּרוּ אֶת הַבַּיִת בַּלַּיְלָה.‏ הֵם הִתְכַּוְּנוּ לַהֲרֹג אוֹתִי,‏ אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת אָנְסוּ אֶת פִּילַגְשִׁי וְהִיא מֵתָה.‏+  לָכֵן אָחַזְתִּי בְּגוּפַת פִּילַגְשִׁי וְחָתַכְתִּי אוֹתָהּ וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּתָחִים לְכָל חֵלֶק בְּנַחֲלַת יִשְׂרָאֵל,‏+ כִּי זִמָּה* וּמַעֲשֶׂה מַחְפִּיר עָשׂוּ הֵם בְּיִשְׂרָאֵל.‏  וְכָעֵת כֻּלְּכֶם,‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ הַצִּיגוּ אֶת הַצָּעַתְכֶם+ וַעֲצַתְכֶם”‏.‏  אָז קָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמַר:‏ ”‏אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יֵלֵךְ לְאָהֳלוֹ וְלֹא יַחְזֹר לְבֵיתוֹ.‏  וְכָעֵת זֶה מָה שֶׁנַּעֲשֶׂה לְגִבְעָה:‏ נַעֲלֶה נֶגְדָּהּ לְפִי גּוֹרָל.‏+ 10  נִקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ מֵאָה מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וּמֵאָה מִתּוֹךְ אֶלֶף וְאֶלֶף מִתּוֹךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לֶאֱסֹף צֵידָה לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא,‏ כְּדֵי שֶׁיִּפְעֲלוּ נֶגֶד גִּבְעָה הַשַּׁיֶּכֶת לְבִנְיָמִין לְנֹכַח הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר שֶׁעָשׂוּ בְּיִשְׂרָאֵל”‏.‏ 11  לְפִיכָךְ כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ כְּאִישׁ אֶחָד נֶגֶד הָעִיר כְּבַעֲלֵי בְּרִית.‏ 12  וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שָׁלְחוּ אֲנָשִׁים אֶל כָּל בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין וְאָמְרוּ לָהֶם:‏ ”‏מָה הַדָּבָר הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁקָּרָה בְּקִרְבְּכֶם?‏ 13  כָּעֵת מִסְרוּ לְיָדֵינוּ אֶת בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל מִגִּבְעָה+ כְּדֵי שֶׁנְּמִיתֵם וּנְבַעֵר אֶת הָרַע מִיִּשְׂרָאֵל”‏.‏+ אַךְ בְּנֵי בִּנְיָמִין סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 14  אָז נֶאֶסְפוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין מִן הֶעָרִים אֶל גִּבְעָה לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגֶד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 15  בַּיּוֹם הַהוּא קִבְּצוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין מֵעָרֵיהֶם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת,‏ מִלְּבַד שְׁבַע מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים הַנִּבְחָרִים מִגִּבְעָה.‏ 16  בַּצָּבָא הַזֶּה הָיוּ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ נִבְחָרִים שֶׁהָיוּ שְׂמָאלִיִּים.‏ כָּל אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל הָיָה לִקְלֹעַ אֶבֶן מִבְּלִי לְהַחְטִיא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.‏ 17  אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ מִלְּבַד בִּנְיָמִין,‏ קִבְּצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת,‏+ וְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה לוֹחֵם מְנֻסֶּה.‏ 18  הֵם קָמוּ וְעָלוּ אֶל בֵּית אֵל לִשְׁאֹל אֶת פִּי אֱלֹהִים.‏+ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ:‏ ”‏מִי מֵאִתָּנוּ יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִּנְיָמִין?‏”‏ וִיהֹוָה הֵשִׁיב:‏ ”‏יְהוּדָה יַעֲלֶה בַּתְּחִלָּה”‏.‏ 19  לְאַחַר מִכֵּן קָמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּבֹּקֶר וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה נֶגֶד גִּבְעָה.‏ 20  אָז יָצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְמִלְחָמָה עִם בִּנְיָמִין;‏ הֵם הִתְיַצְּבוּ נֶגְדָּם בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי בְּגִבְעָה.‏ 21  וּבְנֵי בִּנְיָמִין יָצְאוּ מִגִּבְעָה וְהָרְגוּ בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל.‏ 22  לַמְרוֹת זֹאת,‏ צְבָא אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל גִּלָּה אֹמֶץ,‏ וְהֵם הִתְיַצְּבוּ שׁוּב בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כְּמוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.‏ 23  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ וּבָכוּ לִפְנֵי יְהֹוָה עַד הָעֶרֶב וְשָׁאֲלוּ אֶת פִּי יְהֹוָה:‏ ”‏הַאִם נֵלֵךְ שׁוּב לְמִלְחָמָה נֶגֶד אַחֵינוּ,‏ בְּנֵי בִּנְיָמִין?‏”‏+ וִיהֹוָה הֵשִׁיב וְאָמַר:‏ ”‏עֲלוּ נֶגְדָּם”‏.‏ 24  לְפִיכָךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָרְבוּ אֶל בְּנֵי בִּנְיָמִין בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי.‏ 25  בִּתְגוּבָה יָצָא בִּנְיָמִין לִקְרָאתָם מִגִּבְעָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי,‏ וְהֵם הָרְגוּ עוֹד שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏+ כֻּלָּם נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת.‏ 26  אָז עָלוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֵל.‏ הֵם בָּכוּ וְיָשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהֹוָה+ וְצָמוּ+ בַּיּוֹם הַהוּא עַד הָעֶרֶב וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת+ וּשְׁלָמִים+ לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 27  אַחֲרֵי כֵן שָׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּי יְהֹוָה,‏+ כִּי שָׁם הָיָה אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם.‏ 28  וּפִינְחָס+ בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן שֵׁרֵת* לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם.‏ הֵם שָׁאֲלוּ:‏ ”‏הַאִם עָלֵינוּ שׁוּב לָצֵאת לְמִלְחָמָה בְּאַחֵינוּ,‏ בְּנֵי בִּנְיָמִין,‏ אוֹ לַחְדֹּל?‏”‏+ וִיהֹוָה הֵשִׁיב:‏ ”‏עֲלוּ,‏ כִּי מָחָר אֶתֵּן אוֹתָם בְּיַדְכֶם”‏.‏ 29  אַחֲרֵי כֵן הִצִּיב יִשְׂרָאֵל אוֹרְבִים+ מִסָּבִיב לְגִבְעָה.‏ 30  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָלוּ נֶגֶד בְּנֵי בִּנְיָמִין בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְנֶעֶרְכוּ נֶגֶד גִּבְעָה כְּמוֹ בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת.‏+ 31  כְּשֶׁיָּצְאוּ בְּנֵי בִּנְיָמִין לִקְרַאת הַצָּבָא,‏ הֵם הִתְרַחֲקוּ מִן הָעִיר.‏+ וְאָז,‏ כְּמוֹ בַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת,‏ הֵם הֵחֵלּוּ לִתְקֹף וְלַהֲרֹג כַּמָּה מִן הָאֲנָשִׁים בַּדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת,‏ שֶׁאַחַת מֵהֶן עוֹלָה אֶל בֵּית אֵל וְהָאַחֶרֶת אֶל גִּבְעָה,‏ וְהוֹתִירוּ כִּשְׁלוֹשִׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֵתִים בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ.‏+ 32  לָכֵן בְּנֵי בִּנְיָמִין אָמְרוּ:‏ ”‏הֵם נוֹחֲלִים מַפָּלָה לְפָנֵינוּ כְּבֶעָבָר”‏.‏+ אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ:‏ ”‏נִסּוֹג וְנַרְחִיק אוֹתָם מִן הָעִיר אֶל הַדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת”‏.‏ 33  וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל קָמוּ מִמְּקוֹמָם וְנֶעֶרְכוּ בְּבַעַל תָּמָר בְּשָׁעָה שֶׁהַכּוֹחַ הָאוֹרֵב שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִסְתַּעֵר מִמְּקוֹמוֹ בְּקִרְבַת גִּבְעָה.‏ 34  וְכָךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הָאֲנָשִׁים הַנִּבְחָרִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ מוּל גִּבְעָה,‏ וְהַלְּחִימָה הָיְתָה כְּבֵדָה.‏ אַךְ בְּנֵי בִּנְיָמִין לֹא יָדְעוּ שֶׁאָסוֹן עוֹמֵד לָבוֹא עֲלֵיהֶם.‏ 35  יְהֹוָה הֵבִיס אֶת בִּנְיָמִין+ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וּבַיּוֹם הַהוּא הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ מִבִּנְיָמִין,‏ כֻּלָּם נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת.‏+ 36  אוּלָם בְּנֵי בִּנְיָמִין חָשְׁבוּ לְעַצְמָם שֶׁאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל יִנְחֲלוּ מַפָּלָה כַּאֲשֶׁר הֵם נָסוֹגוּ מִפְּנֵי בִּנְיָמִין,‏+ אַךְ הֵם נָסוֹגוּ כִּי בָּטְחוּ בַּכּוֹחַ הָאוֹרֵב שֶׁהֻצַּב נֶגֶד גִּבְעָה.‏+ 37  הַכּוֹחַ הָאוֹרֵב פָּעַל בִּמְהִירוּת וּפָשַׁט עַל גִּבְעָה.‏ אָז הִתְפָּרֵס הָאוֹרֵב וְהִכָּה אֶת כָּל הָעִיר בַּחֶרֶב.‏ 38  וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל תֵּאֲמוּ עִם הַכּוֹחַ שֶׁאָרַב לָעִיר לְהַעֲלוֹת מִמֶּנָּה אוֹת עָשָׁן.‏ 39  כַּאֲשֶׁר פָּנוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְאָחוֹר בַּקְּרָב,‏ הֵחֵלּוּ אַנְשֵׁי בִּנְיָמִין לִתְקֹף וְלַהֲרֹג כִּשְׁלוֹשִׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל,‏+ וְאָמְרוּ:‏ ”‏הֵם לְלֹא סָפֵק נוֹחֲלִים מַפָּלָה נוֹסֶפֶת לְפָנֵינוּ,‏ כְּמוֹ בַּקְּרָב הַקּוֹדֵם”‏.‏+ 40  אַךְ הָאוֹת הֵחֵל לַעֲלוֹת מִן הָעִיר כְּעַמּוּד עָשָׁן,‏ וְכַאֲשֶׁר הִבִּיטוּ אַנְשֵׁי בִּנְיָמִין לְאָחוֹר,‏ רָאוּ שֶׁכָּל הָעִיר עוֹלָה בַּלֶּהָבוֹת הַשָּׁמַיְמָה.‏ 41  אָז פָּנוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲחוֹרַנִּית,‏ וְאַנְשֵׁי בִּנְיָמִין נִבְהֲלוּ כִּי רָאוּ שֶׁאָסוֹן בָּא עֲלֵיהֶם.‏ 42  עַל כֵּן הֵם נָסוֹגוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכִוּוּן הַמִּדְבָּר,‏ אַךְ הַלְּחִימָה הִדְבִּיקָה אוֹתָם;‏ הָאֲנָשִׁים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִים הִצְטָרְפוּ וְהָרְגוּ אוֹתָם.‏ 43  הֵם כִּתְּרוּ אֶת בְּנֵי בִּנְיָמִין וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם לְלֹא הֶרֶף.‏ הֵם רָמְסוּ אוֹתָם הַיְשֵׁר מוּל גִּבְעָה לְכִוּוּן מִזְרָח.‏ 44  לְבַסּוֹף נָפְלוּ מִבִּנְיָמִין שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ,‏ כֻּלָּם אַנְשֵׁי חַיִל.‏+ 45  אַנְשֵׁי בִּנְיָמִין פָּנוּ וְנָסוּ אֶל הַמִּדְבָּר אֶל צוּק רִמּוֹן,‏+ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרְגוּ* מֵהֶם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בַּדְּרָכִים הָרָאשִׁיּוֹת,‏ וְהִמְשִׁיכוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם עַד גִּדְעֹם;‏ וְהֵם הָרְגוּ אַלְפַּיִם אִישׁ נוֹסָפִים.‏ 46  כָּל הַנּוֹפְלִים מִבִּנְיָמִין בַּיּוֹם הַהוּא הָיוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת,‏+ כֻּלָּם אַנְשֵׁי חַיִל.‏ 47  אַךְ שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ נָסוֹגוּ אֶל הַמִּדְבָּר אֶל צוּק רִמּוֹן וְנִשְׁאֲרוּ בְּצוּק רִמּוֹן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.‏ 48  וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִּנְיָמִין וְהִכּוּ בַּחֶרֶב אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר מִן הָעִיר,‏ מֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה,‏ אֶת כָּל הַנּוֹתָרִים,‏ וְגַם הֶעֱלוּ בָּאֵשׁ אֶת כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּדַרְכָּם.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏בעלי האדמות של”‏.‏
או ”‏מעשה מביש”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏עומד”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויעוללוהו”‏,‏ כלומר ליקטו מהם.‏