שופטים 8:1-35
ח אָז אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי אֶפְרַיִם: ”מָה עָשִׂיתָ לָנוּ? לָמָּה לֹא קָרָאתָ לָנוּ כְּשֶׁהָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן?”+ וְהֵם רָבוּ אִתּוֹ בְּחָזְקָה.+
2 אֲבָל הוּא אָמַר לָהֶם: ”מָה עָשִׂיתִי אֲנִי בְּהַשְׁוָאָה אֲלֵיכֶם? הַאֵין עוֹלֵלוֹת* אֶפְרַיִם+ טוֹבוֹת מִבְּצִיר אֲבִיעֶזֶר?+
3 בְּיַדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן — אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב+ — וּמָה עָשִׂיתִי אֲנִי בְּהַשְׁוָאָה אֲלֵיכֶם?” כְּשֶׁדִּבֵּר בָּאֹפֶן הַזֶּה, הֵם נִרְגְּעוּ.*
4 אַחֲרֵי כֵן בָּא גִּדְעוֹן אֶל הַיַּרְדֵּן וְעָבַר אוֹתוֹ. הוּא וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ הָיוּ עֲיֵפִים, אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ בַּמִּרְדָּף.
5 לָכֵן הוּא אָמַר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת: ”אָנָּא תְּנוּ כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם הַהוֹלְכִים אַחֲרַי, כִּי הֵם עֲיֵפִים וַאֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן”.
6 אֲבָל שָׂרֵי סֻכּוֹת אָמְרוּ: ”הַאִם כַּף יָדָם שֶׁל זֶבַח וְצַלְמֻנָּע כְּבָר בְּיָדְךָ שֶׁנִּתֵּן לַצָּבָא שֶׁלְּךָ לֶחֶם?”
7 אָמַר לָהֶם גִּדְעוֹן: ”רַק מִשּׁוּם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן יְהֹוָה אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע בְּיָדִי, אַלְקֶה אֶתְכֶם בְּקוֹצֵי הַמִּדְבָּר וּבַבַּרְקָנִים”.+
8 וְהוּא עָלָה מִשָּׁם אֶל פְּנוּאֵל וּבִקֵּשׁ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, אַךְ אַנְשֵׁי פְּנוּאֵל עָנוּ לוֹ כְּפִי שֶׁעָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
9 עַל כֵּן אָמַר גַּם לְאַנְשֵׁי פְּנוּאֵל: ”כְּשֶׁאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, אֶהֱרֹס אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶּה”.+
10 וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע הָיוּ בְּקַרְקֹר עִם צִבְאוֹתֵיהֶם, כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. אֵלֶּה הָיוּ כָּל מִי שֶׁנּוֹתְרוּ מִכָּל צְבָא בְּנֵי הַמִּזְרָח,+ כִּי מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת נָפְלוּ.
11 גִּדְעוֹן הִמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ שׁוֹכְנֵי הָאֹהָלִים מִזְרָחִית לְנֹבַח וְיָגְבְּהָה+ וְתָקַף אֶת הַמַּחֲנֶה, אֲשֶׁר לֹא עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר.
12 כַּאֲשֶׁר נָסוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, הוּא רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְלָכַד אֶת שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן, אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע, וְעוֹרֵר בֶּהָלָה בְּכָל הַמַּחֲנֶה.
13 וְגִדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ חָזַר מִן הַמִּלְחָמָה דֶּרֶךְ הַמַּעֲבָר הָעוֹלֶה אֶל חֶרֶס.
14 וּבַדֶּרֶךְ הוּא לָכַד בָּחוּר צָעִיר מִסֻּכּוֹת וְחָקַר אוֹתוֹ, וְהַבָּחוּר כָּתַב עֲבוּרוֹ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׂרֵי סֻכּוֹת וּזְקֵנֶיהָ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ.
15 לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ אֶל אַנְשֵׁי סֻכּוֹת וְאָמַר: ”הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע אֲשֶׁר בִּגְלָלָם לְעַגְתֶּם לִי וַאֲמַרְתֶּם, ’הַאִם כַּף יָדָם שֶׁל זֶבַח וְצַלְמֻנָּע כְּבָר בְּיָדְךָ שֶׁנִּתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הָעֲיֵפִים לֶחֶם?’”+
16 אָז לָקַח אֶת זִקְנֵי הָעִיר, וּבְאֶמְצָעוּת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְהַבַּרְקָנִים לִמֵּד אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת לֶקַח.+
17 וְהוּא הָרַס אֶת מִגְדַּל פְּנוּאֵל+ וְהָרַג אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר.
18 הוּא שָׁאַל אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע: ”אֵיזֶה מִין אֲנָשִׁים הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”הֵם הָיוּ כָּמוֹךָ, כָּל אֶחָד מֵהֶם נִרְאָה כְּבֶן מֶלֶךְ”.
19 וְהוּא אָמַר: ”הֵם הָיוּ אַחַי, בְּנֵי אִמִּי. חַי יְהֹוָה,* אִלּוּ חַסְתֶּם עַל חַיֵּיהֶם, לֹא הָיִיתִי הוֹרֵג אֶתְכֶם”.
20 אָז אָמַר לְיֶתֶר בְּכוֹרוֹ: ”קוּם, הֲרֹג אוֹתָם”. אֲבָל הַבָּחוּר הַצָּעִיר לֹא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ; הוּא פָּחַד, שֶׁכֵּן עֲדַיִן הָיָה בָּחוּר צָעִיר.
21 אָמְרוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע: ”קוּם אַתָּה וַהֲרֹג אוֹתָנוּ, כִּי הָאִישׁ נִמְדָּד לְפִי גְּבוּרָתוֹ”. לְפִיכָךְ גִּדְעוֹן קָם וְהָרַג אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע+ וְלָקַח אֶת הַסַּהֲרוֹנִים* שֶׁהָיוּ עַל צַוְּארֵי גְּמַלֵּיהֶם.
22 אַחֲרֵי כֵן אָמְרוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְגִדְעוֹן: ”מְשֹׁל בָּנוּ, גַּם אַתָּה, גַּם בִּנְךָ וְגַם נֶכְדְּךָ, כִּי הוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ מִיַּד מִדְיָן”.+
23 אַךְ גִּדְעוֹן אָמַר לָהֶם: ”לֹא אֲנִי אֶמְשֹׁל בָּכֶם, וְלֹא בְּנִי יִמְשֹׁל בָּכֶם. יְהֹוָה הוּא שֶׁיִּמְשֹׁל בָּכֶם”.+
24 הִמְשִׁיךְ גִּדְעוֹן וְאָמַר: ”אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם בַּקָּשָׁה אַחַת: יִתֵּן לִי כָּל אֶחָד מִכֶּם נֶזֶם מִן הַשָּׁלָל שֶׁלּוֹ”. (כִּי הָיוּ לָהֶם נִזְמֵי זָהָב, שֶׁכֵּן הֵם הָיוּ יִשְׁמְעֵאלִים.)+
25 וְהֵם הֵשִׁיבוּ: ”בְּהֶחְלֵט נִתֵּן אוֹתָם”. וְהֵם פָּרְשׂוּ גְּלִימָה וְאִישׁ אִישׁ הִשְׁלִיךְ עָלֶיהָ נֶזֶם מִן הַשָּׁלָל שֶׁלּוֹ.
26 מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הִגִּיעַ לְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת שִׁקְלֵי* זָהָב, מִלְּבַד הַסַּהֲרוֹנִים, הַתִּלְיוֹנִים, בִּגְדֵי צֶמֶר הָאַרְגָּמָן שֶׁלָּבְשׁוּ מַלְכֵי מִדְיָן וְהָעֲנָקִים שֶׁבְּצַוְּארֵי הַגְּמַלִּים.+
27 גִּדְעוֹן יָצַר מֵהַזָּהָב אֵפוֹד+ וְהִצִּיג אוֹתוֹ בְּעִירוֹ עָפְרָה;+ וְכָל יִשְׂרָאֵל זָנוּ אַחֲרָיו* שָׁם,+ וְהוּא הָיָה לְמַלְכֹּדֶת עֲבוּר גִּדְעוֹן וּבֵיתוֹ.+
28 לְפִיכָךְ מִדְיָן+ הֻכְנְעָה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם לֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם;* וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִּדְעוֹן.+
29 וִירֻבַּעַל+ בֶּן יוֹאָשׁ חָזַר לְבֵיתוֹ וְנִשְׁאַר שָׁם.
30 לְגִדְעוֹן הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים,* כִּי נָשִׁים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ.
31 גַּם פִּילַגְשׁוֹ בִּשְׁכֶם יָלְדָה לוֹ בֵּן, וְהוּא קָרָא לוֹ אֲבִימֶלֶךְ.+
32 וְגִדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וְנִקְבַּר בְּקֶבֶר יוֹאָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר.+
33 מִיָּד לְאַחַר מוֹת גִּדְעוֹן, שׁוּב זָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי* הַבְּעָלִים,+ וְהֵם שָׂמוּ לָהֶם אֶת בַּעַל בְּרִית לֶאֱלֹהִים.+
34 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא זָכְרוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,+ אֲשֶׁר הִצִּילָם מִיַּד כָּל אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב;+
35 וְהֵם גַּם לֹא עָשׂוּ חֶסֶד עִם בֵּית יְרֻבַּעַל, כְּלוֹמַר גִּדְעוֹן, עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל.+
הערות שוליים
^ הענבים הנשארים לאחר הבציר.
^ נה״מ, ”רפתה רוחם מעליו”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ קישוטים בצורת חצי סהר.
^ או ”זנו איתו זנות רוחנית”.
^ נה״מ, ”לא יָספו לשאת ראשם”.
^ נה״מ, ”ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו”.
^ או ”זנו זנות רוחנית עם”.
