שמואל א׳‏ 10‏:1‏-27

  • שאול נמשח למלך ‏(‏1–16‏)‏

  • שאול מוצג לפני העם ‏(‏17–27‏)‏

י  וּשְׁמוּאֵל לָקַח אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ שָׁאוּל.‏+ הוּא נָשַׁק לוֹ וְאָמַר:‏ ”‏הֲלֹא מָשַׁח אוֹתְךָ יְהֹוָה לִהְיוֹת מַנְהִיג+ עַל נַחֲלָתוֹ?‏+  בְּלֶכְתְּךָ מִמֶּנִּי הַיּוֹם,‏ תִּמְצָא שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְיַד קֶבֶר רָחֵל+ בְּשֶׁטַח בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח,‏ וְהֵם יֹאמְרוּ לְךָ,‏ ’‏נִמְצְאוּ הָאֲתוֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְחַפֵּשׂ,‏ אַךְ כָּעֵת שָׁכַח אָבִיךָ מִן הָאֲתוֹנוֹת+ וְהוּא דּוֹאֵג לָכֶם.‏ הוּא אוֹמֵר:‏ ”‏מָה אֶעֱשֶׂה בַּאֲשֶׁר לִבְנִי?‏”‏’‏  לֵךְ מִשָּׁם עַד אֲשֶׁר תַּגִּיעַ אֶל הָאִילָן הַגָּדוֹל בְּתָבוֹר,‏ וְשָׁם תִּפְגֹּשׁ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים הָעוֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים בְּבֵית אֵל;‏+ אֶחָד מֵהֶם נוֹשֵׂא שְׁלוֹשָׁה גְּדָיִים,‏ אֶחָד נוֹשֵׂא שָׁלוֹשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְאֶחָד נוֹשֵׂא כַּד יַיִן גָּדוֹל.‏  הֵם יִשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמְךָ וְיִתְּנוּ לְךָ שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת,‏ וְעָלֶיךָ לְקַבְּלָן מִיָּדָם.‏  אַחֲרֵי כֵן תָּבוֹא אֶל גִּבְעַת הָאֱלֹהִים,‏ אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא חֵיל מַצָּב פְּלִשְׁתִּי.‏ בְּהַגִּיעֲךָ אֶל הָעִיר תִּפְגֹּשׁ קְבוּצָה שֶׁל נְבִיאִים יוֹרְדִים מִן הַבָּמָה,‏ וְלִפְנֵיהֶם יְנַגְּנוּ בִּכְלִי מֵיתָר וּבְתֹף* וּבְחָלִיל וּבְנֵבֶל בְּעוֹדָם מִתְנַבְּאִים.‏  רוּחַ יְהֹוָה תִּצְלַח עָלֶיךָ+ וְתִתְנַבֵּא עִמָּם וְתַהֲפֹךְ לְאִישׁ אַחֵר.‏+  כַּאֲשֶׁר יִתְקַיְּמוּ הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה,‏ עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ,‏ כִּי הָאֱלֹהִים עִמְּךָ.‏  אַחַר כָּךְ רֵד לְפָנַי אֶל גִּלְגָּל,‏+ וַאֲנִי אֵרֵד אֵלֶיךָ לְשָׁם לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת וְלִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים.‏ הַמְתֵּן שִׁבְעָה יָמִים עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ,‏ וְאָז אוֹדִיעַ לְךָ מָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת”‏.‏  בָּרֶגַע שֶׁהִסְתּוֹבֵב שָׁאוּל כְּדֵי לַעֲזֹב אֶת שְׁמוּאֵל הֵחֵל אֱלֹהִים לַהֲפֹךְ אֶת לִבּוֹ לִהְיוֹת כְּלֵב אִישׁ אַחֵר,‏ וְכָל הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה הִתְקַיְּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא.‏ 10  וְהֵם הָלְכוּ מִשָּׁם אֶל הַגִּבְעָה,‏ וּקְבוּצָה שֶׁל נְבִיאִים בָּאָה לִקְרָאתוֹ.‏ מִיָּד צָלְחָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים,‏+ וְהוּא הֵחֵל לְהִתְנַבֵּא+ בְּקִרְבָּם.‏ 11  כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ כָּל מַכָּרָיו מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם מִתְנַבֵּא עִם הַנְּבִיאִים,‏ אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:‏ ”‏מָה קָרָה לְבֶן קִישׁ?‏ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?‏”‏ 12  וְאִישׁ אֶחָד מִשָּׁם אָמַר:‏ ”‏אַךְ מִי אֲבִיהֶם?‏”‏ עַל כֵּן הָפַךְ הַדָּבָר לְאִמְרָה:‏* ”‏הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?‏”‏+ 13  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם לְהִתְנַבֵּא,‏ בָּא אֶל הַבָּמָה.‏ 14  אֲחִי אָבִיו שֶׁל שָׁאוּל אָמַר לוֹ וְלִמְשָׁרְתוֹ מְאֻחָר יוֹתֵר:‏ ”‏לְאָן הֲלַכְתֶּם?‏”‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֲתוֹנוֹת,‏+ אֲבָל כְּשֶׁרָאִינוּ שֶׁהֵן לֹא הָיוּ שָׁם בָּאנוּ אֶל שְׁמוּאֵל”‏.‏ 15  שָׁאַל אוֹתוֹ דּוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל:‏ ”‏אֱמֹר נָא לִי,‏ מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל?‏”‏ 16  וְשָׁאוּל הֵשִׁיב לְדוֹדוֹ:‏ ”‏הוּא אָמַר לָנוּ שֶׁהָאֲתוֹנוֹת כְּבָר נִמְצְאוּ”‏.‏ אַךְ שָׁאוּל לֹא סִפֵּר לוֹ מָה אָמַר שְׁמוּאֵל עַל עִנְיַן הַמְּלוּכָה.‏ 17  אָז קָרָא שְׁמוּאֵל לָעָם לְהִתְאַסֵּף אֶל יְהֹוָה בְּמִצְפָּה+ 18  וְאָמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ’‏אֲנִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם+ וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת שֶׁדִּכְּאוּ אֶתְכֶם.‏ 19  אַךְ הַיּוֹם מְאַסְתֶּם בֶּאֱלֹהֵיכֶם+ אֲשֶׁר הָיָה הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁלָּכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרוֹתֵיכֶם,‏ וַאֲמַרְתֶּם:‏ ”‏לֹא;‏ מַנֵּה עָלֵינוּ מֶלֶךְ”‏.‏ כָּעֵת הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לְפִי שִׁבְטֵיכֶם וְאַלְפֵיכֶם’‏”‏.‏* 20  לְפִיכָךְ שְׁמוּאֵל קֵרֵב אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,‏+ וְנִבְחַר שֵׁבֶט בִּנְיָמִין.‏+ 21  וְהוּא קֵרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לְפִי מִשְׁפְּחוֹתָיו,‏ וְנִבְחֲרָה מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי.‏ לְבַסּוֹף נִבְחַר שָׁאוּל בֶּן קִישׁ.‏+ אַךְ כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ,‏ הוּא לֹא נִמְצָא.‏ 22  לָכֵן הֵם שָׁאֲלוּ אֶת פִּי יְהֹוָה:‏+ ”‏הַאִם כְּבָר הִגִּיעַ לְכָאן הָאִישׁ?‏”‏ וִיהֹוָה הֵשִׁיב וְאָמַר:‏ ”‏הִנֵּה הוּא מִתְחַבֵּא בֵּין הַכֵּלִים”‏.‏ 23  וְהֵם רָצוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם.‏ כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב בְּאֶמְצַע הָעָם,‏ הָיָה גָּבוֹהַּ מִכָּל יֶתֶר הָעָם מִשִּׁכְמוֹ* וָמַעְלָה.‏+ 24  וּשְׁמוּאֵל אָמַר לְכָל הָעָם:‏ ”‏הֲרוֹאִים אַתֶּם אֶת מִי שֶׁבָּחַר בּוֹ יְהֹוָה,‏+ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָעָם?‏”‏ וְכָל הָעָם הֵחֵלּוּ לְהָרִיעַ:‏ ”‏יְחִי הַמֶּלֶךְ!‏”‏ 25  שְׁמוּאֵל דִּבֵּר אֶל הָעָם עַל מָה שֶׁהַמְּלָכִים יִהְיוּ זַכָּאִים לִדְרֹשׁ+ וְכָתַב זֹאת בְּסֵפֶר וְהִפְקִידוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ לְאַחַר מִכֵּן שָׁלַח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם,‏ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.‏ 26  גַּם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּגִבְעָה,‏ וְעִמּוֹ הָלְכוּ הַלּוֹחֲמִים אֲשֶׁר נָגַע יְהֹוָה בְּלִבָּם.‏ 27  אַךְ כַּמָּה בְּנֵי בְּלִיַּעַל אָמְרוּ:‏ ”‏כֵּיצַד זֶה יוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ?‏”‏+ וְהֵם בָּזוּ לוֹ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מַתָּנָה.‏+ אֲבָל הוּא לֹא אָמַר עַל כָּךְ דָּבָר.‏*

הערות שוליים

כלומר,‏ תוף מרים.‏
או ”‏למשל”‏.‏
או ”‏משפחותיכם”‏.‏
או ”‏מכתפיו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויהי כמחריש”‏,‏ כלומר כאילם.‏