שמואל א׳ 11:1-15
יא לְאַחַר מִכֵּן עָלָה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי+ וְהֵקִים מַחֲנֶה נֶגֶד יָבֵשׁ+ אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד. וְכָל אַנְשֵׁי יָבֵשׁ אָמְרוּ אֶל נָחָשׁ: ”כְּרֹת עִמָּנוּ בְּרִית* וּנְשָׁרֵת אוֹתְךָ”.
2 אָמַר לָהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי: ”אֶכְרֹת אוֹתָהּ עִמָּכֶם בַּתְּנַאי הַזֶּה: לְכָל אֶחָד מִכֶּם תֵּעָקֵר עֵין יָמִין. אֶעֱשֶׂה זֹאת כְּדֵי לְהַשְׁפִּיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל”.
3 הֵשִׁיבוּ לוֹ זִקְנֵי יָבֵשׁ: ”תֵּן לָנוּ שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִשְׁלֹחַ שְׁלִיחִים בְּכָל שִׁטְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם לֹא יִהְיֶה אִישׁ לְהוֹשִׁיעֵנוּ, נִכָּנַע לְךָ”.
4 כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִגִּיעוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל גִּבְעָה,+ עִירוֹ שֶׁל שָׁאוּל,* וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, וְכָל הָעָם נָשְׂאוּ קוֹלָם וּבָכוּ.
5 אַךְ שָׁאוּל בָּא מִן הַשָּׂדֶה מֵאֲחוֹרֵי הַבָּקָר, וְשָׁאוּל אָמַר: ”מָה קָרָה לָעָם? מַדּוּעַ הֵם בּוֹכִים?” וְהֵם סִפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵשׁ.
6 כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה צָלְחָה רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל,+ וְכַעֲסוֹ בָּעַר בּוֹ מְאוֹד.
7 לָכֵן הוּא לָקַח צֶמֶד בָּקָר וּבִתֵּר אוֹתָם לִנְתָחִים וְשָׁלַח אוֹתָם בְּכָל שִׁטְחֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַשְּׁלִיחִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ: ”כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, כָּךְ יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ!” וּפַחַד יְהֹוָה נָפַל עַל הָעָם וְהֵם יָצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד.
8 אָז מָנָה אוֹתָם בְּבֶזֶק, וְהָיוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ מִיְּהוּדָה.
9 וְהֵם אָמְרוּ לַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ: ”כָּךְ תֹּאמְרוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, ’מָחָר כְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ* תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה’”. וְהַשְּׁלִיחִים בָּאוּ וְאָמְרוּ זֹאת לְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ, וְהֵם שָׂמְחוּ עַד מְאוֹד.
10 וְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ אָמְרוּ: ”מָחָר נִכָּנַע לָכֶם, וְתַעֲשׂוּ לָנוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם”.+
11 לְמָחֳרַת הַיּוֹם חִלֵּק שָׁאוּל אֶת הָעָם לְשָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת, וְהֵם עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל אֶמְצַע הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר* וְהִכּוּ בִּבְנֵי עַמּוֹן+ עַד חֹם הַיּוֹם, וְהַשּׂוֹרְדִים נָפוֹצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם שְׁנַיִם יַחַד.
12 אָמַר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל: ”מִי אָמַר, ’הַאִם שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ?’+ מִסְרוּ אֶת הָאֲנָשִׁים לְיָדֵינוּ וְנָמִית אוֹתָם”.
13 אַךְ שָׁאוּל אָמַר: ”לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה,+ כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל”.
14 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: ”בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֶל גִּלְגָּל+ כְּדֵי לְאַשֵּׁר שָׁם מֵחָדָשׁ אֶת הַמְּלוּכָה”.+
15 לְפִיכָךְ כָּל הָעָם הָלְכוּ אֶל גִּלְגָּל, וּבְגִלְגָּל הִמְלִיכוּ אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי יְהֹוָה. וְהֵם זָבְחוּ שָׁם זִבְחֵי שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהֹוָה,+ וְשָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל חָגְגוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה.+
