שמואל א׳ 15:1-35
טו לְאַחַר מִכֵּן אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: ”אוֹתִי שָׁלַח יְהֹוָה לִמְשֹׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל;+ כָּעֵת הַקְשֵׁב לְדִבְרֵי יְהֹוָה.+
2 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ’אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִן הָעֲמָלֵקִים עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם.+
3 כָּעֵת לֵךְ, וְהַכֵּה אֶת הָעֲמָלֵקִים+ וְהַקְדֵּשׁ אוֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם לְהַשְׁמָדָה.+ אַל תָּחוּס* עֲלֵיהֶם; הָמֵת אוֹתָם+ — אִישׁ וְאִשָּׁה, יֶלֶד וְעוֹלָל, שׁוֹר וְשֶׂה, גָּמָל וַחֲמוֹר’”.+
4 שָׁאוּל זִמֵּן אֶת הָעָם וּמָנָה אוֹתָם בִּטְלָאִים: הָיוּ מָאתַיִם אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִיְּהוּדָה.+
5 שָׁאוּל הִתְקַדֵּם עַד עִיר עֲמָלֵק וְהִצִּיב מַאֲרָב לְיַד הָעֵמֶק.*
6 אָמַר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִים:+ ”לְכוּ, סוּרוּ מִקֶּרֶב הָעֲמָלֵקִים פֶּן אַשְׁמִיד אֶתְכֶם יַחַד אִתָּם.+ כִּי אַתֶּם עֲשִׂיתֶם חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל+ בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם”. עַל כֵּן הַקֵּינִים סָרוּ מִקֶּרֶב עֲמָלֵק.
7 אַחֲרֵי כֵן הִכָּה שָׁאוּל אֶת הָעֲמָלֵקִים+ מֵחֲוִילָה+ עַד שׁוּר,+ אֲשֶׁר לְיַד מִצְרַיִם.
8 הוּא תָּפַס אֶת אֲגַג+ מֶלֶךְ עֲמָלֵק חַי, אַךְ אֶת כָּל יֶתֶר הָעָם הִקְדִּישׁ לְהַשְׁמָדָה בַּחֶרֶב.+
9 אוּלָם שָׁאוּל וְהָעָם חָסוּ* עַל אֲגַג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר, עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּפֻטָּמִים, עַל הָאֵילִים וְעַל כָּל דָּבָר טוֹב.+ הֵם לֹא רָצוּ לְהַקְדִּישׁ אוֹתָם לְהַשְׁמָדָה. אַךְ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ חֲסַר הָעֵרֶךְ וְהַבִּלְתִּי רָצוּי הִקְדִּישׁוּ לְהַשְׁמָדָה.
10 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל שְׁמוּאֵל:
11 ”אֲנִי מִתְחָרֵט* עַל שֶׁהִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ, כִּי הוּא חָדַל לָלֶכֶת אַחֲרַי וְלֹא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי”.+ וְלִשְׁמוּאֵל חָרָה מְאוֹד, וְהוּא זָעַק אֶל יְהֹוָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.+
12 כַּאֲשֶׁר קָם שְׁמוּאֵל הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת שָׁאוּל, נֶאֱמַר לִשְׁמוּאֵל: ”הָלַךְ שָׁאוּל אֶל כַּרְמֶל+ וְשָׁם הֵקִים לְעַצְמוֹ יָד.*+ וְהוּא הִסְתּוֹבֵב וְיָרַד אֶל גִּלְגָּל”.
13 כַּאֲשֶׁר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּא אֵלָיו שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ שָׁאוּל: ”יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה. קִיַּמְתִּי אֶת דְּבַר יְהֹוָה”.
14 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר: ”אִם כֵּן, מַהוּ קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנַי וְקוֹל הַבָּקָר שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ?”+
15 אָמַר שָׁאוּל: ”הֵם הוּבְאוּ מִן הָעֲמָלֵקִים, כִּי הָעָם חָס* עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר כְּדֵי לְהַקְרִיב אוֹתָם לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ; אֲבָל אֶת מָה שֶׁנִּשְׁאַר הִקְדַּשְׁנוּ לְהַשְׁמָדָה”.
16 אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: ”חֲדַל! אֹמַר לְךָ אֶת מָה שֶׁאָמַר לִי יְהֹוָה אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה”.+ וְהוּא אָמַר לוֹ: ”דַּבֵּר!”
17 הוֹסִיף שְׁמוּאֵל וְאָמַר: ”הַאִם לֹא הָיִיתָ נִקְלֶה בְּעֵינֶיךָ+ כַּאֲשֶׁר נַעֲשֵׂיתָ לְרֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר מָשַׁח אוֹתְךָ יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל?+
18 מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁלַח אוֹתְךָ יְהֹוָה לִמְשִׂימָה וְאָמַר, ’לֵךְ וְהַקְדֵּשׁ לְהַשְׁמָדָה אֶת הָעֲמָלֵקִים הַחוֹטְאִים.+ הִלָּחֵם בָּהֶם עַד שֶׁתְּכַלֶּה אוֹתָם’.+
19 אִם כֵּן, לָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה? בִּמְקוֹם זֹאת, עַטְתָּ בְּחַמְדָנוּת אֶל הַשָּׁלָל+ וְעָשִׂיתָ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה!”
20 אָמַר שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל: ”אֲבָל שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהֹוָה! הָלַכְתִּי לַמְּשִׂימָה שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי יְהֹוָה אֵלֶיהָ, וְהֵבֵאתִי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הָעֲמָלֵקִים לְהַשְׁמָדָה.+
21 אַךְ הָעָם לָקַח מִן הַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, אֶת הַמֵּיטָב מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה, כְּדֵי לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּגִלְגָּל”.+
22 אָמַר שְׁמוּאֵל: ”הַאִם מוֹצֵא יְהֹוָה הֲנָאָה בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים+ כְּמוֹ בִּשְׁמִיעָה בְּקוֹל יְהֹוָה? הִנֵּה הַצִּיּוּת טוֹב מִזֶּבַח,+ וְהַהַקְשָׁבָה טוֹבָה מִשֻּׁמַּן+ אֵילִים;
23 כִּי מַרְדָנוּת+ הִיא כְּחֵטְא הַכִּשּׁוּף,+ וְעַזּוּת מֵצַח הִיא כְּשִׁמּוּשׁ בְּכוֹחוֹת קֶסֶם וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.* הוֹאִיל וּמָאַסְתָּ בִּדְבַר יְהֹוָה,+ מָאַס הוּא בְּךָ מִלִּהְיוֹת מֶלֶךְ”.+
24 אָמַר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל: ”חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי עַל מִצְוַת יְהֹוָה וְעַל דְּבָרֶיךָ, כִּי פָּחַדְתִּי מִן הָעָם וְשָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם.
25 וְכָעֵת מְחַל נָא עַל חֶטְאִי וַחֲזֹר אִתִּי כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתַּחֲוֶה לִיהֹוָה”.+
26 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר אֶל שָׁאוּל: ”לֹא אֶחְזֹר אִתְּךָ, כִּי מָאַסְתָּ בִּדְבַר יְהֹוָה, וִיהֹוָה מָאַס בְּךָ מִלְּהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל”.+
27 בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתּוֹבֵב שְׁמוּאֵל כְּדֵי לָלֶכֶת, אָחַז שָׁאוּל בִּכְנַף מְעִילוֹ, אַךְ הוּא נִקְרַע.
28 אָמַר אֵלָיו שְׁמוּאֵל: ”קָרַע יְהֹוָה אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַמַּלְכוּתִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם, וְהוּא יִתֵּן אוֹתוֹ לְאֶחָד מְרֵעֶיךָ הַטּוֹב מִמְּךָ.+
29 וְגַם פְּאֵר* יִשְׂרָאֵל+ לֹא יְשַׁקֵּר+ אוֹ יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ,* כִּי הוּא אֵינוֹ אָדָם אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ”.*+
30 וְהוּא אָמַר: ”חָטָאתִי. אֲבָל כַּבֵּד נָא אוֹתִי לִפְנֵי זִקְנֵי עַמִּי וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. חֲזֹר אִתִּי, וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ”.+
31 לְפִיכָךְ שְׁמוּאֵל שָׁב אַחֲרֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל הִשְׁתַּחֲוָה לִיהֹוָה.
32 אָמַר שְׁמוּאֵל: ”קָרְבוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק”. וַאֲגַג הָלַךְ אֵלָיו בַּחֲשָׁשׁ,* שֶׁכֵּן אֲגַג אָמַר לְעַצְמוֹ: ’אָכֵן חָלְפָה סַכָּנַת* הַמָּוֶת’.
33 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר: ”כְּפִי שֶׁחַרְבְּךָ שִׁכְּלָה נָשִׁים,* כָּךְ תִּהְיֶה אִמְּךָ הַשַּׁכּוּלָה בַּנָּשִׁים”. וְאָז בִּתֵּר שְׁמוּאֵל אֶת אֲגַג לִפְנֵי יְהֹוָה בְּגִלְגָּל.+
34 וּשְׁמוּאֵל הָלַךְ אֶל רָמָה, וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ בְּגִבְעָה, עִירוֹ שֶׁל שָׁאוּל.*
35 שְׁמוּאֵל לֹא הוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּי שְׁמוּאֵל הִתְאַבֵּל עַל שָׁאוּל.+ וִיהֹוָה הִתְחָרֵט עַל כָּךְ שֶׁהִמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל עַל יִשְׂרָאֵל.+
הערות שוליים
^ או ”תחמול”.
^ או ”הנחל”.
^ או ”חמלו”.
^ או ”צר לי”.
^ או ”אנדרטה”.
^ או ”חמל”.
^ נה״מ, ”תרפים”, כלומר אלי (אלילי) בית.
^ נה״מ, ”נצח ישראל”; כינוי לאלוהים ורוממותו.
^ או ”יתחרט”.
^ או ”יתחרט”.
^ או אולי ”בביטחון”.
^ נה״מ, ”מר”, מרירות.
^ כלומר, גרמה לנשים לשכול את ילדיהן.
^ נה״מ, ”גבעת שאול”.
