שמואל א׳ 16:1-23
טז לְבַסּוֹף אָמַר יְהֹוָה לִשְׁמוּאֵל: ”עַד מָתַי תִּתְאַבֵּל עַל שָׁאוּל+ לְאַחַר שֶׁמָּאַסְתִּי בּוֹ מִלִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל?+ מַלֵּא אֶת קַרְנְךָ בְּשֶׁמֶן+ וְלֵךְ. אֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֶל יִשַׁי+ בֵּית הַלַּחְמִי, כִּי בָּחַרְתִּי לִי מֶלֶךְ מִבָּנָיו”.+
2 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר: ”אֵיךְ אֵלֵךְ? כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע עַל כָּךְ שָׁאוּל, הוּא יַהֲרֹג אוֹתִי”.+ וִיהֹוָה הֵשִׁיב: ”קַח אִתְּךָ עֶגְלָה וֶאֱמֹר, ’בָּאתִי לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה’.
3 הַזְמֵן אֶת יִשַׁי לַזֶּבַח, וְאָז אֲגַלֶּה לְךָ מָה לַעֲשׂוֹת. עָלֶיךָ לִמְשֹׁחַ עֲבוּרִי אֶת מִי שֶׁאֹמַר לְךָ”.+
4 וּשְׁמוּאֵל עָשָׂה כְּדִבְרֵי יְהֹוָה. בְּבוֹאוֹ לְבֵית לֶחֶם+ נֶחְרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וְאָמְרוּ: ”הַאִם בּוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם?”
5 וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר: ”בּוֹאִי לְשָׁלוֹם. בָּאתִי לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה. הִתְקַדְּשׁוּ וּבוֹאוּ אִתִּי אֶל הַזֶּבַח”. אָז קִדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו, וּלְאַחַר מִכֵּן קָרָא לָהֶם לַזֶּבַח.
6 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ וְהוּא רָאָה אֶת אֱלִיאָב,+ אָמַר: ”אָכֵן נִצָּב כָּאן לִפְנֵי יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ”.
7 אַךְ יְהֹוָה אָמַר אֶל שְׁמוּאֵל: ”אַל תָּשִׂים לֵב לְמַרְאֵהוּ וּלְגֹבַהּ קוֹמָתוֹ,+ כִּי מָאַסְתִּי בּוֹ. כִּי הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה כְּפִי שֶׁרוֹאֶה אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן הָאָדָם רוֹאֶה אֶת הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, אַךְ יְהֹוָה רוֹאֶה לַלֵּבָב”.+
8 וְיִשַׁי קָרָא לַאֲבִינָדָב+ וְהֶעֱבִירוֹ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אַךְ הוּא אָמַר: ”גַּם בָּזֶה לֹא בָּחַר יְהֹוָה”.
9 אַחֲרֵי כֵן הִצִּיג יִשַׁי אֶת שַׁמָּה,+ אַךְ הוּא אָמַר: ”גַּם בָּזֶה לֹא בָּחַר יְהֹוָה”.
10 יִשַׁי הֶעֱבִיר שִׁבְעָה מִבָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר אֶל יִשַׁי: ”לֹא בָּחַר יְהֹוָה בְּאַף אֶחָד מֵאֵלֶּה”.
11 לְבַסּוֹף אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: ”הַאִם אֵלֶּה כָּל בָּנֶיךָ?” וְהוּא אָמַר: ”עוֹד נִשְׁאַר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר;+ הוּא רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן”.+ וּשְׁמוּאֵל אָמַר לְיִשַׁי: ”שְׁלַח לִקְרֹא לוֹ, כִּי לֹא נָסֵב לֶאֱכֹל עַד שֶׁיָּבוֹא לְכָאן”.
12 לְפִיכָךְ הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לוֹ וְהִכְנִיס אוֹתוֹ פְּנִימָה. וְהוּא הָיָה אַדְמוֹנִי, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב מַרְאֶה.+ אָמַר יְהֹוָה: ”קוּם, מְשַׁח אוֹתוֹ, כִּי זֶה הוּא!”+
13 וּשְׁמוּאֵל לָקַח אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן+ וּמָשַׁח אוֹתוֹ בְּנוֹכְחוּת אֶחָיו. וְרוּחַ יְהֹוָה צָלְחָה עַל דָּוִד מִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.+ לְאַחַר מִכֵּן קָם שְׁמוּאֵל וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ אֶל רָמָה.+
14 וְרוּחַ יְהֹוָה סָרָה מִשָּׁאוּל,+ וְרוּחַ רָעָה מֵאֵת יְהֹוָה הֵטִילָה עָלָיו אֵימָה.+
15 עַבְדֵי שָׁאוּל אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה רוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים מְטִילָה עָלֶיךָ אֵימָה.
16 יְצַוֶּה נָא אֲדוֹנֵנוּ עַל עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ לְחַפֵּשׂ אִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְנַגֵּן הֵיטֵב בַּנֵּבֶל.+ בְּכָל עֵת שֶׁתִּהְיֶה עָלֶיךָ רוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים, הוּא יְנַגֵּן בּוֹ וְיִיטַב לְךָ”.
17 עַל כֵּן שָׁאוּל אָמַר אֶל עֲבָדָיו: ”מִצְאוּ נָא לִי אִישׁ הַמֵּיטִיב לְנַגֵּן וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי”.
18 וְאַחַד הַמְּשָׁרְתִים אָמַר: ”הִנֵּה רָאִיתִי שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יוֹדֵעַ לְנַגֵּן הֵיטֵב, וְהוּא אִישׁ אַמִּיץ וְגִבּוֹר חַיִל,+ מְדַבֵּר הֵיטֵב וִיפֵה תֹּאַר,+ וִיהֹוָה עִמּוֹ”.+
19 שָׁלַח שָׁאוּל שְׁלִיחִים אֶל יִשַׁי וְאָמַר: ”שְׁלַח אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ, הַנִּמְצָא עִם הַצֹּאן”.+
20 לָכֵן יִשַׁי הֶעֱמִיס לֶחֶם, נֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים עַל חֲמוֹר וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל שָׁאוּל עִם דָּוִד בְּנוֹ.
21 וְדָוִד בָּא אֶל שָׁאוּל וְהֵחֵל לְשָׁרְתוֹ.+ וְשָׁאוּל אָהַב אוֹתוֹ מְאוֹד, וְהוּא הָיָה לְנוֹשֵׂא כֵּלָיו.
22 שָׁלַח שָׁאוּל לְהוֹדִיעַ לְיִשַׁי: ”הָנַח נָא לְדָוִד לְהִשָּׁאֵר בְּשֵׁרוּתִי, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינַי”.
23 בְּכָל עֵת שֶׁבָּאָה רוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל, לָקַח דָּוִד אֶת הַנֵּבֶל וְנִגֵּן בּוֹ, וְשָׁאוּל חָשׁ הֲקָלָה וְהוּטַב לוֹ, וְהָרוּחַ הָרָעָה סָרָה מֵעָלָיו.+
