שמואל א׳‏ 23‏:1‏-29

  • דוד מציל את העיר קעילה ‏(‏1–12‏)‏

  • שאול רודף אחר דוד ‏(‏13–15‏)‏

  • יהונתן מחזק את דוד ‏(‏16–18‏)‏

  • דוד בקושי נמלט משאול ‏(‏19–29‏)‏

כג  כַּעֲבֹר זְמַן מָה נֶאֱמַר לְדָוִד:‏ ”‏הַפְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים נֶגֶד קְעִילָה,‏+ וְהֵם פּוֹשְׁטִים עַל הַגְּרָנוֹת”‏.‏  לָכֵן דָּוִד שָׁאַל אֶת פִּי יְהֹוָה:‏+ ”‏הַאִם עָלַי לָלֶכֶת וּלְהַכּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה?‏”‏ אָמַר יְהֹוָה אֶל דָּוִד:‏ ”‏לֵךְ,‏ הַכֵּה בַּפְּלִשְׁתִּים וְהַצֵּל אֶת קְעִילָה”‏.‏  אֲבָל אַנְשֵׁי דָּוִד אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים בְּעוֹדֵנוּ פֹּה בִּיהוּדָה;‏+ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם נֵלֵךְ אֶל קְעִילָה מוּל חֲזִית הַפְּלִשְׁתִּים!‏”‏+  לְפִיכָךְ דָּוִד שָׁאַל שׁוּב אֶת פִּי יְהֹוָה.‏+ וִיהֹוָה עָנָה לוֹ וְאָמַר:‏ ”‏קוּם;‏ רֵד אֶל קְעִילָה כִּי אֲנִי אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדְךָ”‏.‏+  וְדָוִד הָלַךְ עִם אֲנָשָׁיו אֶל קְעִילָה וְנִלְחַם בַּפְּלִשְׁתִּים;‏ הוּא לָקַח אֶת מִקְנֵיהֶם וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה,‏ וְדָוִד הִצִּיל אֶת יוֹשְׁבֵי קְעִילָה.‏+  וְכַאֲשֶׁר בָּרַח אֶבְיָתָר+ בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד בִּקְעִילָה,‏ הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ אֵפוֹד.‏  לְשָׁאוּל נֶאֱמַר:‏ ”‏דָּוִד בָּא לִקְעִילָה”‏.‏ וְשָׁאוּל אָמַר:‏ ”‏מָסַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְיָדִי,‏*+ כִּי הוּא הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְמַלְכֹּדֶת בְּבוֹאוֹ אֶל תּוֹךְ עִיר שֶׁבָּהּ שְׁעָרִים וּבְרִיחִים”‏.‏  לָכֵן שָׁאוּל קָרָא לְכָל הָעָם לְמִלְחָמָה כְּדֵי לָרֶדֶת אֶל קְעִילָה וְלָצוּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו.‏  בְּהִוָּדַע לְדָוִד שֶׁשָּׁאוּל זוֹמֵם נֶגְדּוֹ,‏ אָמַר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן:‏ ”‏הָבֵא לְכָאן אֶת הָאֵפוֹד”‏.‏+ 10  אָמַר דָּוִד:‏ ”‏יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ עַבְדְּךָ אָכֵן שָׁמַע שֶׁשָּׁאוּל מִתְכַּוֵּן לָבוֹא אֶל קְעִילָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָעִיר בִּגְלָלִי.‏+ 11  הַאִם מַנְהִיגֵי* קְעִילָה יַסְגִּירוּ אוֹתִי לְיָדוֹ?‏ הַאִם יֵרֵד לְכָאן שָׁאוּל,‏ כְּפִי שֶׁשָּׁמַע עַבְדְּךָ?‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ גַּלֵּה נָא לְעַבְדְּךָ”‏.‏ וִיהֹוָה אָמַר:‏ ”‏הוּא יֵרֵד”‏.‏ 12  וְדָוִד שָׁאַל:‏ ”‏הַאִם מַנְהִיגֵי קְעִילָה יַסְגִּירוּ אוֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי לִידֵי שָׁאוּל?‏”‏ וִיהֹוָה הֵשִׁיב:‏ ”‏הֵם יַסְגִּירוּ אוֹתְךָ”‏.‏ 13  מִיָּד קָם דָּוִד עִם אֲנָשָׁיו,‏ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת בְּמִסְפָּר,‏+ וְהֵם יָצְאוּ מִקְּעִילָה וְהָלְכוּ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו יָכְלוּ לָלֶכֶת.‏ כַּאֲשֶׁר נִמְסַר לְשָׁאוּל שֶׁדָּוִד נִמְלַט מִקְּעִילָה,‏ הוּא לֹא יָצָא אַחֲרָיו.‏ 14  דָּוִד נִשְׁאַר בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם,‏ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל מִדְבַּר זִיף.‏+ שָׁאוּל חִפֵּשׂ אוֹתוֹ לְלֹא הֶרֶף,‏+ אַךְ יְהֹוָה לֹא נָתַן אוֹתוֹ בְּיָדוֹ.‏ 15  דָּוִד הָיָה מוּדָע לְכָךְ* שֶׁשָּׁאוּל יָצָא לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ* כַּאֲשֶׁר הָיָה דָּוִד בְּמִדְבַּר זִיף בְּחֹרֶשׁ.‏ 16  אָז הָלַךְ יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד בְּחֹרֶשׁ וְעָזַר לוֹ לְהִתְחַזֵּק* בִּיהֹוָה.‏+ 17  הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏אַל תִּפְחַד,‏ כִּי שָׁאוּל אָבִי לֹא יִמְצָא אוֹתְךָ;‏ אַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל,‏+ וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְמִשְׁנֶה;‏ וְגַם שָׁאוּל אָבִי יוֹדֵעַ זֹאת”‏.‏+ 18  וּשְׁנֵיהֶם כָּרְתוּ בְּרִית+ לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ וְדָוִד נִשְׁאַר בְּחֹרֶשׁ,‏ וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ.‏ 19  אַנְשֵׁי זִיף עָלוּ מְאֻחָר יוֹתֵר אֶל שָׁאוּל בְּגִבְעָה+ וְאָמְרוּ:‏ ”‏הֲלֹא דָּוִד מִסְתַּתֵּר לְיָדֵנוּ+ בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּחֹרֶשׁ,‏+ בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה,‏+ אֲשֶׁר מִדָּרוֹם* לִישִׁימוֹן?‏*+ 20  בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה* לָרֶדֶת,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ רֵד וְאָנוּ נַסְגִּירוֹ לִידֵי הַמֶּלֶךְ”‏.‏+ 21  הֵגִיב שָׁאוּל וְאָמַר:‏ ”‏יְבָרֵךְ אֶתְכֶם יְהֹוָה,‏ כִּי חֲמַלְתֶּם עָלַי.‏ 22  לְכוּ נָא וְנַסּוּ לְבָרֵר הֵיכָן בְּדִיּוּק הוּא נִמְצָא וּמִי רָאָה אוֹתוֹ שָׁם,‏ כִּי נֶאֱמַר לִי שֶׁהוּא עַרְמוּמִי מְאוֹד.‏ 23  וַדְּאוּ הֵיטֵב הֵיכָן כָּל מְקוֹמוֹת הַמִּסְתּוֹר שֶׁלּוֹ וְשׁוּבוּ אֵלַי עִם הָרְאָיוֹת.‏ לְאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ אִתְּכֶם,‏ וְאִם הוּא נִמְצָא בָּאָרֶץ אֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בֵּין כָּל אַלְפֵי* יְהוּדָה”‏.‏ 24  לָכֵן הֵם עָזְבוּ וְהָלְכוּ אֶל זִיף+ לִפְנֵי שָׁאוּל,‏ בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו הָיוּ בְּמִדְבַּר מָעוֹן,‏+ בָּעֲרָבָה+ דְּרוֹמִית לִישִׁימוֹן.‏ 25  אַחֲרֵי כֵן בָּא שָׁאוּל עִם אֲנָשָׁיו כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ.‏+ כַּאֲשֶׁר נִמְסַר לְדָוִד עַל כָּךְ,‏ מִיָּד יָרַד אֶל הַסֶּלַע*+ וְנִשְׁאַר בְּמִדְבַּר מָעוֹן.‏ וְשָׁאוּל שָׁמַע זֹאת וְרָדַף אַחֲרֵי דָּוִד אֶל תּוֹךְ מִדְבַּר מָעוֹן.‏ 26  כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַצַּד הָאֶחָד שֶׁל הָהָר,‏ הָיוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר.‏ דָּוִד מִהֵר לְהִמָּלֵט+ מִפְּנֵי שָׁאוּל,‏ אַךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִסְגֹּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתָם.‏+ 27  אֲבָל אָז בָּא אֶל שָׁאוּל שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בּוֹא מַהֵר,‏ כִּי פָּשְׁטוּ הַפְּלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ!‏”‏ 28  וְשָׁאוּל חָדַל לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד+ וְהָלַךְ לְהִתְעַמֵּת עִם הַפְּלִשְׁתִּים.‏ מִשּׁוּם כָּךְ קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת.‏* 29  וְדָוִד עָלָה מִשָּׁם וְנִשְׁאַר בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּעֵין גֶּדִי.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ניכַּר [‏מכר]‏ אותו אלוהים בידי”‏.‏
או אולי ”‏בעלי האדמות של”‏.‏
או אולי ”‏פחד”‏.‏
או ”‏את חייו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויחזק את ידו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מימין”‏.‏
או אולי ”‏לַישימון”‏,‏ כלומר למדבר.‏
או ”‏תרצה נפשך”‏.‏
או ”‏משפחות”‏.‏
או ”‏צוק”‏.‏
מלשון חלוקה;‏ היפרדות.‏