שמואל א׳‏ 7‏:1‏-17

  • ארון הברית בקריית יערים ‏(‏1‏)‏

  • שמואל מפציר בעם:‏ ’‏עבדו את יהוה לבדו’‏ ‏(‏2–6‏)‏

  • ניצחון ישראל במצפה ‏(‏7–14‏)‏

  • שמואל שופט את ישראל ‏(‏15–17‏)‏

ז  עַל כֵּן אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים בָּאוּ וְהֶעֱלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב+ שֶׁעַל הַגִּבְעָה,‏ וְהֵם קִדְּשׁוּ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ לִשְׁמֹר עַל אֲרוֹן יְהֹוָה.‏  חָלַף זְמַן רַב,‏ עֶשְׂרִים שָׁנָה,‏ מִן הַיּוֹם שֶׁהִגִּיעַ הָאָרוֹן אֶל קִרְיַת יְעָרִים,‏ וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ* אַחַר יְהֹוָה.‏+  וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל יְהֹוָה,‏+ הָסִירוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת הָאֱלֹהִים הַזָּרִים+ וְאֶת פִּסְלֵי הָעַשְׁתֹּרֶת,‏+ וְכַוְּנוּ אֶת לְבַבְכֶם בִּנְחִישׁוּת אֶל יְהֹוָה וְעִבְדוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ,‏+ וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”‏.‏+  בְּעִקְבוֹת זֹאת הֵסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת פִּסְלֵי הָעַשְׁתֹּרֶת וְעָבְדוּ אֶת יְהֹוָה לְבַדּוֹ.‏+  אָמַר שְׁמוּאֵל:‏ ”‏קַבְּצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל מִצְפָּה,‏+ וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל יְהֹוָה”‏.‏+  לְפִיכָךְ הֵם הִתְקַבְּצוּ בְּמִצְפָּה וְשָׁאֲבוּ מַיִם וְשָׁפְכוּ אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה וְצָמוּ בַּיּוֹם הַהוּא.‏+ שָׁם אָמְרוּ:‏ ”‏חָטָאנוּ לִיהֹוָה”‏.‏+ וּשְׁמוּאֵל הֵחֵל לְשָׁרֵת כְּשׁוֹפֵט+ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְפָּה.‏  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהִתְקַבְּצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְפָּה,‏ עָלוּ סַרְנֵי* הַפְּלִשְׁתִּים+ נֶגֶד יִשְׂרָאֵל,‏ וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ עַל כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַפְּלִשְׁתִּים.‏  אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל:‏ ”‏אַל תֶּחְדַּל לִקְרֹא לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ+ וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”‏.‏  אָז לָקַח שְׁמוּאֵל טָלֶה יוֹנֵק וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ כְּקָרְבַּן עוֹלָה+ לִיהֹוָה;‏ וּשְׁמוּאֵל קָרָא לְעֶזְרַת יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל,‏ וִיהֹוָה עָנָה לוֹ.‏+ 10  בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה שְׁמוּאֵל אֶת הָעוֹלָה,‏ הִתְקַדְּמוּ הַפְּלִשְׁתִּים כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.‏ אָז הִשְׁמִיעַ יְהֹוָה קוֹל רַעַם גָּדוֹל+ בַּיּוֹם הַהוּא נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים וְזָרַע מְהוּמָה בְּקִרְבָּם,‏+ וְהֵם הוּבְסוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+ 11  לְאַחַר מִכֵּן יָצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְפָּה וְרָדְפוּ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים וְהִכּוּ בָּהֶם עַד דְּרוֹמִית לְבֵית כָּר.‏ 12  וּשְׁמוּאֵל לָקַח אֶבֶן+ אַחַת וְהִצִּיב אוֹתָהּ בֵּין מִצְפָּה וּבֵין יְשָׁנָה וְקָרָא לָהּ אֶבֶן הָעֵזֶר,‏ כִּי אָמַר:‏ ”‏עַד עַתָּה עָזַר לָנוּ יְהֹוָה”‏.‏+ 13  כָּךְ הֻכְנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא נִכְנְסוּ שׁוּב אֶל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל;‏+ וְיַד יְהֹוָה הוֹסִיפָה לִפְעֹל נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים כָּל יְמֵי שְׁמוּאֵל.‏+ 14  כְּמוֹ כֵן,‏ הֶעָרִים שֶׁלָּקְחוּ הַפְּלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל הוּשְׁבוּ לְיִשְׂרָאֵל,‏ מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת,‏ וְיִשְׂרָאֵל לָקְחוּ בַּחֲזָרָה אֶת שִׁטְחָם מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים.‏ בְּנוֹסָף לְכָךְ,‏ הָיָה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמוֹרִים.‏+ 15  שְׁמוּאֵל הִמְשִׁיךְ לִשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו.‏+ 16  מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה סָבַב בֵּין בֵּית אֵל,‏+ גִּלְגָּל+ וּמִצְפָּה,‏+ וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.‏ 17  אַךְ הוּא נָהַג לָשׁוּב אֶל רָמָה,‏+ כִּי שָׁם הָיָה בֵּיתוֹ,‏ וְשָׁם גַּם שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל.‏ וְהוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה.‏+

הערות שוליים

או ”‏להתאבל”‏.‏
או ”‏שליטי”‏.‏