שמואל ב׳‏ 16‏:1‏-23

  • ציבא משמיץ את מפיבושת ‏(‏1–4‏)‏

  • שמעי מקלל את דוד ‏(‏5–14‏)‏

  • אבשלום מקבל את חושי ‏(‏15–19‏)‏

  • עצת אחיתופל ‏(‏20–23‏)‏

טז  אַחֲרֵי שֶׁעָבַר דָּוִד מְעַט מֵעֵבֶר לַפִּסְגָּה+ פָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁם צִיבָא,‏+ מְשָׁרְתוֹ שֶׁל מְפִיבֹשֶׁת,‏+ וְאִתּוֹ שְׁנֵי חֲמוֹרִים מְאֻכָּפִים,‏ וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם כִּכְּרוֹת לֶחֶם,‏ מֵאָה עוּגוֹת צִמּוּקִים,‏ מֵאָה עוּגוֹת מִפֵּרוֹת קַיִץ* וְכַד יַיִן גָּדוֹל.‏+  אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא:‏ ”‏לָמָּה הֵבֵאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏”‏ וְצִיבָא הֵשִׁיב:‏ ”‏הַחֲמוֹרִים הֵם עֲבוּר בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם,‏ הַלֶּחֶם וּפֵרוֹת הַקַּיִץ הֵם עֲבוּר הַבַּחוּרִים לֶאֱכֹל,‏ וְהַיַּיִן הוּא עֲבוּר הַמֻּתָּשִׁים בַּמִּדְבָּר כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ”‏.‏+  וְהַמֶּלֶךְ אָמַר:‏ ”‏וְאֵיפֹה בֶּן* אֲדוֹנְךָ?‏”‏+ אָמַר צִיבָא לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הוּא נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם,‏ כִּי אָמַר,‏ ’‏הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָבִי’‏”‏.‏+  אָמַר הַמֶּלֶךְ לְצִיבָא:‏ ”‏הִנֵּה כָּל הַשַּׁיָּךְ לִמְפִיבֹשֶׁת שֶׁלְּךָ הוּא”‏.‏+ הֵשִׁיב צִיבָא וְאָמַר:‏ ”‏אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.‏ אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֶיךָ,‏ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”‏.‏+  כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶל בַּחוּרִים,‏ יָצָא מִשָּׁם אִישׁ מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי,‏+ בְּנוֹ שֶׁל גֵּרָא,‏ וְקִלֵּל בִּצְעָקוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב.‏+  הוּא הִשְׁלִיךְ אֲבָנִים עַל דָּוִד וְעַל כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְגַם עַל כָּל הָעָם וְעַל כָּל הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.‏  אָמַר שִׁמְעִי בְּעוֹדוֹ מְקַלֵּל:‏ ”‏צֵא,‏ צֵא,‏ אִישׁ דָּמִים!‏ אִישׁ בְּלִיַּעַל!‏  הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְהֹוָה אֶת כָּל דְּמֵי בֵּית שָׁאוּל,‏ אֲשֶׁר תַּחְתָּיו מָלַכְתָּ,‏ אֲבָל יְהֹוָה נוֹתֵן אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בִּנְךָ.‏ כָּעֵת הִשִּׂיג אוֹתְךָ אָסוֹן כִּי אִישׁ דָּמִים אַתָּה!‏”‏+  אָז אָמַר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה+ אֶל הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת+ הַזֶּה אֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ?‏+ הָנַח נָא לִי לַעֲבֹר וְלִכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ”‏.‏+ 10  אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר:‏ ”‏מָה לִי וְלָכֶם,‏ בְּנֵי צְרוּיָה?‏+ שֶׁיְּקַלֵּל אוֹתִי,‏+ כִּי יְהֹוָה אָמַר לוֹ,‏+ ’‏קַלֵּל אֶת דָּוִד!‏’‏ לָכֵן מִי יוּכַל לוֹמַר,‏ ’‏מַדּוּעַ אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת?‏’‏”‏ 11  וְדָוִד אָמַר אֶל אֲבִישַׁי וְאֶל כָּל עֲבָדָיו:‏ ”‏הִנֵּה בְּנִי,‏ אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי,‏ מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי,‏*+ וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כָּעֵת אִישׁ מִבִּנְיָמִין!‏+ הָנִיחוּ לוֹ לְקַלֵּל אוֹתִי,‏ כִּי יְהֹוָה אָמַר לוֹ!‏ 12  אוּלַי יִרְאֶה יְהֹוָה אֶת סִבְלִי,‏+ וְיָשִׁיב לִי יְהֹוָה אֶת הַטּוֹב תַּחַת הַקְּלָלוֹת שֶׁהוּטְחוּ בִּי הַיּוֹם הַזֶּה”‏.‏+ 13  וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו הִמְשִׁיכוּ לָרֶדֶת לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ,‏ וְשִׁמְעִי הָלַךְ בְּצֶלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ בְּעוֹדוֹ מְקַלֵּל בִּצְעָקוֹת+ וּמַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעָפָר רַב.‏ 14  לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לְיַעֲדָם מֻתָּשִׁים,‏ וְהִתְרַעַנְנוּ שָׁם.‏ 15  בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ אַבְשָׁלוֹם וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם,‏ וַאֲחִיתֹפֶל+ הָיָה אִתּוֹ.‏ 16  כַּאֲשֶׁר נִכְנַס חוּשַׁי+ הָאַרְכִּי,‏+ יְדִידוֹ* שֶׁל דָּוִד,‏ אֶל אַבְשָׁלוֹם,‏ אָמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם:‏ ”‏יְחִי הַמֶּלֶךְ!‏+ יְחִי הַמֶּלֶךְ!‏”‏ 17  אָמַר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַׁי:‏ ”‏זֶה חַסְדְּךָ כְּלַפֵּי יְדִידְךָ?‏ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִם יְדִידְךָ?‏”‏ 18  וְחוּשַׁי אָמַר אֶל אַבְשָׁלוֹם:‏ ”‏לֹא,‏ אֲנִי לְצִדּוֹ שֶׁל זֶה אֲשֶׁר נִבְחַר עַל־יְדֵי יְהֹוָה,‏ הָעָם הַזֶּה וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.‏ אִתּוֹ אֶשָּׁאֵר.‏ 19  וְשׁוּב אֹמַר,‏ אֶת מִי אֲשָׁרֵת?‏ הַאִם לֹא אֶת בְּנוֹ?‏ כְּפִי שֶׁשֵּׁרַתִּי אֶת אָבִיךָ כָּךְ אֲשָׁרֵת אוֹתְךָ”‏.‏+ 20  וְאַבְשָׁלוֹם אָמַר אָז אֶל אֲחִיתֹפֶל:‏ ”‏תְּנוּ לִי אֶת עֲצַתְכֶם.‏+ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?‏”‏ 21  אָמַר אֲחִיתֹפֶל לְאַבְשָׁלוֹם:‏ ”‏קַיֵּם יְחָסִים עִם פִּילַגְשֵׁי אָבִיךָ,‏+ אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת.‏*+ אָז יִשְׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְאַשׁ רֵיחֲךָ בְּעֵינֵי אָבִיךָ,‏ וְתוֹמְכֶיךָ יִתְחַזְּקוּ”‏.‏ 22  לְפִיכָךְ הֵקִימוּ לְאַבְשָׁלוֹם אֹהֶל עַל הַגַּג,‏+ וְאַבְשָׁלוֹם קִיֵּם יְחָסִים עִם פִּילַגְשֵׁי אָבִיו+ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.‏+ 23  בַּיָּמִים הָהֵם הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל+ נֶחְשְׁבָה לִדְבָרוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים.‏* כָּךְ הֻעַרְכָה כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל,‏ גַּם עַל־יְדֵי דָּוִד וְגַם עַל־יְדֵי אַבְשָׁלוֹם.‏

הערות שוליים

במיוחד תאנים ואולי גם תמרים.‏
או ”‏נכד”‏.‏
או ”‏חיי”‏.‏
או ”‏איש סודו”‏.‏
או ”‏הארמון”‏.‏
או ”‏הייתה כפי שמבקש איש לדעת את דברו של האלוהים”‏.‏