שמואל ב׳‏ 17‏:1‏-29

  • חושי מסכל את עצת אחיתופל ‏(‏1–14‏)‏

  • דוד מוזהר;‏ נמלט מאבשלום ‏(‏15–29‏)‏

    • ברזילי ואחרים דואגים לצורכי המלך ‏(‏27–29‏)‏

יז  וַאֲחִיתֹפֶל אָמַר לְאַבְשָׁלוֹם:‏ ”‏הָנַח נָא לִי לִבְחֹר שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ,‏ וְאָקוּם וְאֶרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד הַלַּיְלָה.‏  אָבוֹא עָלָיו כְּשֶׁהוּא יָגֵעַ וַחֲסַר אוֹנִים,‏*+ וְאֶגְרֹם לוֹ לְהִתָּפֵס לְבֶהָלָה;‏ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ יָנוּס,‏ וְאֶהֱרֹג אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ.‏+  אָז אָשִׁיב אֶת כָּל הָעָם אֵלֶיךָ.‏ שׁוּבוֹ שֶׁל כָּל הָעָם תָּלוּי בְּמָה שֶׁיִּקְרֶה לָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְחַפֵּשׂ.‏ לְאַחַר מִכֵּן יִהְיֶה לְכָל הָעָם שָׁלוֹם”‏.‏  הַהַצָּעָה הָיְתָה טוֹבָה מְאוֹד בְּעֵינֵי אַבְשָׁלוֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.‏  אַךְ אַבְשָׁלוֹם אָמַר:‏ ”‏קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי+ הָאַרְכִּי,‏ וְנִשְׁמַע מָה בְּפִיו”‏.‏  לְפִיכָךְ חוּשַׁי בָּא אֶל אַבְשָׁלוֹם.‏ וְאַבְשָׁלוֹם אָמַר לוֹ:‏ ”‏זוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל אֲחִיתֹפֶל.‏ הַאִם עָלֵינוּ לִפְעֹל כַּעֲצָתוֹ?‏ אִם לֹא,‏ אֱמֹר לָנוּ אַתָּה”‏.‏  אָמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם:‏ ”‏הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ טוֹבָה בַּפַּעַם הַזֹּאת!‏”‏+  הוֹסִיף חוּשַׁי וְאָמַר:‏ ”‏אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁאָבִיךָ וַאֲנָשָׁיו גִּבּוֹרִים,‏+ וְהֵם נוֹאָשִׁים* כְּדֻבָּה שֶׁשָּׁכְלָה אֶת גּוּרֶיהָ בַּשָּׂדֶה.‏+ וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה,‏+ וְהוּא לֹא יָלוּן יַחַד עִם הָעָם.‏  בָּרֶגַע הַזֶּה מַמָּשׁ הוּא מִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת* אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר;‏+ וְאִם יִתְקֹף רִאשׁוֹנָה,‏ הַשּׁוֹמְעִים זֹאת יֹאמְרוּ,‏ ’‏הָעָם הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם הוּבַס!‏’‏ 10  אֲפִלּוּ הָאִישׁ הָאַמִּיץ אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה+ לְלֹא סָפֵק יִמַּס מֵרֹב פַּחַד,‏ כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁאָבִיךָ גִּבּוֹר+ וְשֶׁהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ אַמִּיצִים.‏ 11  זוֹ עֲצָתִי:‏ יֵאָסְפוּ אֵלֶיךָ כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע,‏+ רַבִּים כְּגַרְגִּירֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם,‏+ וְאַתָּה תּוֹבִיל אוֹתָם לַקְּרָב.‏ 12  נָבוֹא נֶגְדּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יִמָּצֵא,‏ וְנָבוֹא עָלָיו כְּטַל הַנּוֹפֵל עַל הָאֲדָמָה;‏ וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד,‏ לֹא הוּא וְלֹא אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.‏ 13  אִם יִסּוֹג אֶל עִיר כָּלְשֶׁהִי,‏ יִשְּׂאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבָלִים אֶל הָעִיר הַהִיא,‏ וְנִגְרֹר אוֹתָהּ מַטָּה אֶל הָעֵמֶק עַד אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁאֵר שָׁם אֲפִלּוּ חַלּוּק אֶבֶן”‏.‏ 14  אָז אָמְרוּ אַבְשָׁלוֹם וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי טוֹבָה+ מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל!‏”‏ כִּי יְהֹוָה כְּבָר הֶחְלִיט* לְהָפֵר אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֲחִיתֹפֶל,‏+ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל יְהֹוָה לְהָמִיט אָסוֹן עַל אַבְשָׁלוֹם.‏+ 15  מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר+ הַכֹּהֲנִים:‏ ”‏כָּךְ יָעַץ אֲחִיתֹפֶל לְאַבְשָׁלוֹם וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְכָךְ יָעַצְתִּי אֲנִי.‏ 16  כָּעֵת הוֹדִיעוּ מַהֵר לְדָוִד וְהַזְהִירוּ אוֹתוֹ:‏ ’‏אַל תִּשָּׁאֵר הַלַּיְלָה בִּנְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת* שֶׁבַּמִּדְבָּר;‏ מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתַּעֲבֹר,‏ פֶּן יֻשְׁמְדוּ* הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ’‏”‏.‏+ 17  יְהוֹנָתָן+ וַאֲחִימַעַץ+ שָׁהוּ בְּעֵין רֹגֵל;‏+ וְשִׁפְחָה אַחַת הָלְכָה וְסִפְּרָה לָהֶם,‏ וְהֵם הָלְכוּ לְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ דָּוִד,‏ כִּי לֹא הֵעֵזּוּ לְהֵרָאוֹת נִכְנָסִים אֶל הָעִיר.‏ 18  אַךְ בָּחוּר צָעִיר רָאָה אוֹתָם וְסִפֵּר לְאַבְשָׁלוֹם.‏ לָכֵן שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ מַהֵר וּבָאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּרִים+ אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ בְּאֵר בַּחֲצֵרוֹ.‏ הֵם יָרְדוּ לְתוֹכָהּ,‏ 19  וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ פָּרְשָׂה כִּסּוּי עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בִּדְגָנִים כְּתוּשִׁים;‏ אִישׁ לֹא יָדַע עַל כָּךְ.‏ 20  וְעַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם בָּאוּ אֶל הָאִשָּׁה בְּבֵיתָהּ וְשָׁאֲלוּ:‏ ”‏הֵיכָן אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן?‏”‏ וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה:‏ ”‏הֵם עָבְרוּ כָּאן לְכִוּוּן הַמַּיִם”‏.‏+ אָז חִפְּשׂוּ הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶם אַךְ לֹא מָצְאוּ אוֹתָם,‏ וְלָכֵן חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם.‏ 21  אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים,‏ הֵם עָלוּ מִן הַבְּאֵר וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד.‏ הֵם אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏קוּמוּ וְעִבְרוּ מַהֵר אֶת הַמַּיִם,‏ כִּי כָּךְ יָעַץ נֶגְדְּכֶם אֲחִיתֹפֶל”‏.‏+ 22  מִיָּד קָמוּ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.‏ עַד אוֹר הַבֹּקֶר לֹא נוֹתַר אֶחָד אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן.‏ 23  כַּאֲשֶׁר רָאָה אֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא פָּעֲלוּ לְפִי עֲצָתוֹ,‏ שָׂם אֻכָּף עַל חֲמוֹר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּעִירוֹ.‏+ לְאַחַר שֶׁנָּתַן הַנְחָיוֹת לִבְנֵי בֵּיתוֹ,‏+ תָּלָה* אֶת עַצְמוֹ.‏+ הוּא מֵת וְנִקְבַּר בְּקֶבֶר אֲבוֹתָיו.‏ 24  בֵּינְתַיִם הָלַךְ דָּוִד אֶל מַחֲנַיִם,‏+ וְאַבְשָׁלוֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן יַחַד עִם כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.‏ 25  אַבְשָׁלוֹם הִפְקִיד אֶת עֲמָשָׂא+ עַל הַצָּבָא בִּמְקוֹם יוֹאָב;‏+ עֲמָשָׂא הָיָה בֶּן אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי,‏ אֲשֶׁר קִיֵּם יְחָסִים עִם אֲבִיגַיִל+ בַּת נָחָשׁ,‏ אֲחוֹת צְרוּיָה,‏ אִמּוֹ שֶׁל יוֹאָב.‏ 26  יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלוֹם הֵקִימוּ מַחֲנֶה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.‏+ 27  עִם בּוֹאוֹ שֶׁל דָּוִד לְמַחֲנַיִם,‏ שֹׁבִי בֶּן נָחָשׁ מֵרַבָּה+ שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן,‏ מָכִיר+ בֶּן עַמִּיאֵל מִלּוֹ דְּבָר וּבַרְזִלַּי+ הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים 28  הֵבִיאוּ מִטּוֹת,‏ קְעָרוֹת,‏ כְּלֵי חֶרֶס,‏ חִטָּה,‏ שְׂעוֹרָה,‏ קֶמַח,‏ דְּגָנִים קְלוּיִים,‏ פּוֹלִים,‏ עֲדָשִׁים,‏ קִטְנִיּוֹת קְלוּיוֹת,‏ 29  דְּבַשׁ,‏ חֶמְאָה,‏ צֹאן וּגְבִינָה.‏* הֵם הִגִּישׁוּ אֶת כָּל אֵלֶּה לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכֹל,‏+ כִּי אָמְרוּ:‏ ”‏הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏רפה ידיים”‏.‏
או ”‏מרי נפש”‏.‏
או ”‏בורות;‏ גאיות”‏.‏
או ”‏ציווה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יבולע”‏,‏ כלומר ייבלע.‏
או אולי ”‏בערבות”‏.‏
או ”‏חנק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שְׁפוֹת בָּקָר”‏,‏ כלומר גֶּבֶן בקר.‏