שמואל ב׳‏ 18‏:1‏-33

  • תבוסתו ומותו של אבשלום ‏(‏1–18‏)‏

  • דוד שומע על מות אבשלום ‏(‏19–33‏)‏

יח  אַחֲרֵי כֵן מָנָה דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת.‏+  וְדָוִד שָׁלַח אֶת שְׁלִישׁ הָעָם תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל* יוֹאָב,‏+ שְׁלִישׁ תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל אָחִיו שֶׁל יוֹאָב,‏ אֲבִישַׁי+ בֶּן צְרוּיָה,‏+ וּשְׁלִישׁ תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל אִתַּי+ הַגִּתִּי.‏ וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל הָעָם:‏ ”‏גַּם אֲנִי אֵצֵא אִתְּכֶם”‏.‏  אַךְ הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏לֹא תֵּצֵא,‏+ כִּי אִם נָנוּס לֹא יִהְיֶה לָהֶם אִכְפַּת מֵאִתָּנוּ;‏* וְאִם חֵצִי מֵאִתָּנוּ יָמוּתוּ,‏ לֹא יִהְיֶה לָהֶם אִכְפַּת מֵאִתָּנוּ,‏ כִּי אַתָּה שָׁוֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מֵאִתָּנוּ.‏+ לָכֵן מוּטָב שֶׁתִּשְׁלַח לָנוּ עֶזְרָה מִן הָעִיר”‏.‏  אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה”‏.‏ לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ עָמַד לְיַד שַׁעַר הָעִיר,‏ וְכָל הָעָם יָצְאוּ בְּמֵאוֹת וּבַאֲלָפִים.‏  וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה עַל יוֹאָב וְעַל אֲבִישַׁי וְעַל אִתַּי:‏ ”‏הֱיוּ עֲדִינִים לְמַעֲנִי עִם אַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר”‏.‏+ וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַשָּׂרִים בַּאֲשֶׁר לְאַבְשָׁלוֹם.‏  הָעָם יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל,‏ וְהַקְּרָב נִטַּשׁ בְּיַעַר אֶפְרַיִם.‏+  שָׁם הוּבְסוּ עַם יִשְׂרָאֵל+ עַל־יְדֵי עַבְדֵי דָּוִד,‏+ וְהַמַּכָּה הָיְתָה גְּדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא — עֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ.‏  הַקְּרָב נָפוֹץ עַל פְּנֵי כָּל הָאֵזוֹר,‏ וְהַיַּעַר אָכַל בָּעָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא.‏  לְבַסּוֹף מָצָא אֶת עַצְמוֹ אַבְשָׁלוֹם מוּל עַבְדֵי דָּוִד.‏ אַבְשָׁלוֹם רָכַב עַל פֶּרֶד,‏ וְהַפֶּרֶד עָבַר תַּחַת עֲנָפָיו הֶעָבִים שֶׁל אִילָן גָּדוֹל,‏ וְרֹאשׁוֹ נִתְפַּס בָּעֵץ הַגָּדוֹל וְהוּא נִתְלָה בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּשָׁעָה שֶׁהַפֶּרֶד אֲשֶׁר עָלָיו רָכַב הִמְשִׁיךְ הָלְאָה.‏ 10  וְאִישׁ אֶחָד רָאָה זֹאת וְאָמַר לְיוֹאָב:‏+ ”‏הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלוֹם תָּלוּי בְּאִילָן גָּדוֹל”‏.‏ 11  הֵשִׁיב יוֹאָב לָאִישׁ שֶׁסִּפֵּר לוֹ עַל כָּךְ:‏ ”‏אִם רָאִיתָ זֹאת,‏ מַדּוּעַ לֹא הִכֵּיתָ אוֹתוֹ שָׁם אַרְצָה?‏ הָיִיתִי אָז נוֹתֵן לְךָ בְּשִׂמְחָה עֶשֶׂר יְחִידוֹת כֶּסֶף וַחֲגוֹרָה אַחַת”‏.‏ 12  אַךְ הָאִישׁ אָמַר אֶל יוֹאָב:‏ ”‏גַּם אִם הָיוּ נוֹתְנִים לִי* אֶלֶף יְחִידוֹת כֶּסֶף,‏ לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי בְּבֶן הַמֶּלֶךְ,‏ כִּי שָׁמַעְנוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מְצַוֶּה עָלֶיךָ וְעַל אֲבִישַׁי וְעַל אִתַּי,‏ ’‏כָּל אֶחָד מִכֶּם,‏ שִׁמְרוּ עַל אַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר’‏.‏+ 13  אִם לֹא הָיִיתִי מְצַיֵּת וְהָיִיתִי נוֹטֵל אֶת חַיָּיו,‏* הַדָּבָר לֹא הָיָה נִסְתָּר מִן הַמֶּלֶךְ,‏ וְאַתָּה לֹא הָיִיתָ מֵגֵן עָלַי”‏.‏ 14  הֵגִיב יוֹאָב וְאָמַר:‏ ”‏לֹא אֲבַזְבֵּז עוֹד אֶת זְמַנִּי אִתְּךָ!‏”‏ וְהוּא לָקַח שָׁלוֹשׁ יְתֵדוֹת* בְּיָדוֹ וְתָקַע אוֹתָן בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים בְּלֵב הָאִילָן הַגָּדוֹל.‏ 15  וְאָז בָּאוּ עֲשָׂרָה מְשָׁרְתִים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ שֶׁל יוֹאָב וְהִכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם עַד שֶׁמֵּת.‏+ 16  וְיוֹאָב תָּקַע בַּשּׁוֹפָר,‏ וְהָעָם שָׁב מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל;‏ יוֹאָב קָרָא לָהֶם לַעֲצֹר.‏ 17  הֵם לָקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר גָּדוֹל בַּיַּעַר וְהִצִּיבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאוֹד.‏+ וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.‏ 18  וְאַבְשָׁלוֹם,‏ בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים,‏ לָקַח וְהִצִּיב לְעַצְמוֹ מַצֵּבָה בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ,‏+ כִּי אָמַר:‏ ”‏אֵין לִי בֵּן לְשַׁמֵּר אֶת זִכְרוֹן שְׁמִי”‏.‏+ לְפִיכָךְ הוּא קָרָא לַמַּצֵּבָה עַל שְׁמוֹ,‏ וְהִיא נִקְרֵאת יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 19  וַאֲחִימַעַץ+ בֶּן צָדוֹק אָמַר:‏ ”‏הָנַח נָא לִי לָרוּץ וּלְבַשֵּׂר לַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּשׂוֹרָה,‏ כִּי הֶעֱנִיק לוֹ יְהֹוָה צֶדֶק וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִיַּד אוֹיְבָיו”‏.‏+ 20  אַךְ יוֹאָב אָמַר לוֹ:‏ ”‏לֹא תִּהְיֶה נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרָה הַיּוֹם.‏ תּוּכַל לָשֵׂאת בְּשׂוֹרָה בְּיוֹם אַחֵר,‏ אֲבָל הַיּוֹם לֹא תְּבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה,‏ כִּי בֶּן הַמֶּלֶךְ מֵת”‏.‏+ 21  אָז אָמַר יוֹאָב לַכּוּשִׁי:‏+ ”‏לֵךְ,‏ סַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת מָה שֶׁרָאִיתָ”‏.‏ וְהַכּוּשִׁי הִשְׁתַּחֲוָה לְיוֹאָב וְרָץ.‏ 22  וַאֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק אָמַר שׁוּב לְיוֹאָב:‏ ”‏יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה,‏ אָנָּא הָנַח גַּם לִי לָרוּץ מֵאֲחוֹרֵי הַכּוּשִׁי”‏.‏ אַךְ יוֹאָב אָמַר:‏ ”‏לָמָּה תָּרוּץ,‏ בְּנִי,‏ וְאֵין כָּל בְּשׂוֹרָה בְּפִיךָ?‏”‏ 23  בְּכָל זֹאת,‏ הוּא אָמַר:‏ ”‏יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה,‏ הָנַח לִי לָרוּץ”‏.‏ לְפִיכָךְ יוֹאָב אָמַר לוֹ:‏ ”‏רוּץ!‏”‏ וַאֲחִימַעַץ רָץ דֶּרֶךְ כִּכַּר הַיַּרְדֵּן* וּלְבַסּוֹף עָבַר אֶת הַכּוּשִׁי.‏ 24  וְדָוִד יָשַׁב בֵּין שְׁנֵי שַׁעֲרֵי הָעִיר,‏+ וְהַצּוֹפֶה+ עָלָה אֶל גַּג הַשַּׁעַר שֶׁבַּחוֹמָה.‏ הוּא נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ.‏ 25  קָרָא הַצּוֹפֶה וְאָמַר זֹאת לַמֶּלֶךְ,‏ וְהַמֶּלֶךְ אָמַר:‏ ”‏אִם הוּא לְבַדּוֹ,‏ יֵשׁ בְּשׂוֹרָה בְּפִיו”‏.‏ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב,‏ 26  רָאָה הַצּוֹפֶה אִישׁ אַחֵר רָץ.‏ קָרָא הַצּוֹפֶה אֶל הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר:‏ ”‏הִנֵּה אִישׁ נוֹסָף רָץ לְבַדּוֹ!‏”‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏גַּם הוּא מֵבִיא עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה”‏.‏ 27  וְהַצּוֹפֶה אָמַר:‏ ”‏אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאִישׁ הָרִאשׁוֹן רָץ כְּמוֹ אֲחִימַעַץ+ בֶּן צָדוֹק”‏,‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אִישׁ טוֹב הוּא,‏ וְהוּא מֵבִיא עִמּוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה”‏.‏ 28  אָז קָרָא אֲחִימַעַץ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:‏ ”‏הַכֹּל בְּסֵדֶר!‏”‏ וְהוּא הִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אַרְצָה.‏ הוּא אָמַר:‏ ”‏בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ אֲשֶׁר הִכְנִיעַ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מָרְדוּ* בַּאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!‏”‏+ 29  אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר:‏ ”‏הֲשָׁלוֹם לְאַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר?‏”‏ וַאֲחִימַעַץ אָמַר:‏ ”‏רָאִיתִי אֶת הַהֲמֻלָּה הַגְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר שָׁלַח יוֹאָב אֶת עֶבֶד הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַבְדְּךָ,‏ אַךְ לֹא יָדַעְתִּי מָה קָרָה”‏.‏+ 30  אָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏סוּר הַצִּדָּה,‏ עֲמֹד כָּאן”‏.‏ וְהוּא סָר הַצִּדָּה וְעָמַד שָׁם.‏ 31  אָז הִגִּיעַ הַכּוּשִׁי,‏+ וְהַכּוּשִׁי אָמַר:‏ ”‏יְקַבֵּל נָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת:‏ הַיּוֹם הֶעֱנִיק לְךָ יְהֹוָה צֶדֶק וְשִׁחְרֵר אוֹתְךָ מִיַּד כָּל מִי שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ”‏.‏+ 32  שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַכּוּשִׁי:‏ ”‏הֲשָׁלוֹם לְאַבְשָׁלוֹם הַצָּעִיר?‏”‏ וְהַכּוּשִׁי אָמַר:‏ ”‏יִהְיוּ כְּמוֹ הַבָּחוּר הַצָּעִיר כָּל אוֹיְבֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְכָל מִי שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ כְּדֵי לִפְגֹּעַ בְּךָ!‏”‏+ 33  הַדָּבָר זִעְזֵעַ אֶת הַמֶּלֶךְ,‏ וְהוּא עָלָה אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בַּגַּג מֵעַל הַשַּׁעַר וּבָכָה וְאָמַר בְּעוֹדוֹ הוֹלֵךְ:‏ ”‏בְּנִי אַבְשָׁלוֹם,‏ בְּנִי,‏ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם!‏ מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי אֲנִי מֵת בִּמְקוֹמְךָ,‏ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי,‏ בְּנִי!‏”‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ביד”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא ישימו אלינו לב”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וְלוּ אנוכי שוקל על כפיי”‏.‏
או ”‏אילו נהגתי בבוגדנות כלפי נפשו”‏.‏
או אולי ”‏חיצים;‏ חניתות”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏שבטים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הכיכר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נשאו את ידם”‏.‏