שמואל ב׳ 6:1-23
ו דָּוִד אָסַף שׁוּב אֶת כָּל מֵיטַב הַחַיָּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ.
2 אָז יָצְאוּ דָּוִד וְכָל הָעָם שֶׁאִתּוֹ אֶל בַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים,+ אֲשֶׁר לְפָנָיו קוֹרְאִים בְּשֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת,+ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ מֵעַל* הַכְּרוּבִים.+
3 אַךְ הֵם הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה+ כְּדֵי לְהַעֲבִירוֹ מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב,+ אֲשֶׁר הָיָה עַל הַגִּבְעָה; וְעֻזָּה וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, הוֹבִילוּ אֶת הָעֲגָלָה הַחֲדָשָׁה.
4 וְהֵם הֶעֱבִירוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב אֲשֶׁר עַל הַגִּבְעָה, וְאַחְיוֹ הָלַךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן.
5 דָּוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חָגְגוּ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכָל מִינֵי כֵּלִים עֲשׂוּיִים עֵץ עַרְעָר, בִּנְבָלִים, בִּכְלֵי מֵיתָר אֲחֵרִים,+ בְּתֻפִּים,*+ בִּמְנַעַנְעִים וּבִמְצִלְתַּיִם.+
6 אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל גֹּרֶן נָכוֹן, שָׁלַח עֻזָּה אֶת יָדוֹ אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאָחַז בּוֹ,+ כִּי הַבָּקָר כִּמְעַט הִפִּילוֹ.
7 אָז בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד עֻזָּה, וְהָאֱלֹהִים הִכָּה אוֹתוֹ+ שָׁם עַל חֹסֶר הַכָּבוֹד שֶׁגִּלָּה,+ וְהוּא מֵת שָׁם לְיַד אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
8 אֲבָל דָּוִד כָּעַס* כִּי פָּרַץ זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה בְּעֻזָּה; וְהַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
9 לָכֵן דָּוִד פָּחַד מִפְּנֵי יְהֹוָה+ בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר: ”אֵיךְ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן יְהֹוָה?”+
10 דָּוִד לֹא רָצָה לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה אֵלָיו בְּעִיר דָּוִד;+ וְדָוִד דָּאַג שֶׁהוּא יִלָּקַח לְבֵיתוֹ שֶׁל עֹבֵד־אֱדֹם+ הַגִּתִּי.
11 אֲרוֹן יְהֹוָה נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, וִיהֹוָה הוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ.+
12 וְלַמֶּלֶךְ דָּוִד דֻּוַּח: ”יְהֹוָה בֵּרֵךְ אֶת בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּשֶׁל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים”. לְפִיכָךְ דָּוִד הָלַךְ לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד־אֱדֹם אֶל עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה.+
13 כַּאֲשֶׁר צָעֲדוּ נוֹשְׂאֵי+ אֲרוֹן יְהֹוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים, הוּא זָבַח שׁוֹר וּבַעַל חַיִּים מְפֻטָּם.
14 דָּוִד כִּרְכֵּר לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכָל עֻזּוֹ; וְדָוִד הָיָה לָבוּשׁ* בְּאֵפוֹד פִּשְׁתָּן.+
15 וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֶעֱלוּ אֶת אֲרוֹן+ יְהֹוָה בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה+ וּבְקוֹל שׁוֹפָר.+
16 אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֲרוֹן יְהֹוָה אֶל עִיר דָּוִד, הִשְׁקִיפָה מִיכַל+ בַּת שָׁאוּל מַטָּה בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהֹוָה; וְהִיא הֵחֵלָּה לָבוּז לוֹ בְּלִבָּהּ.+
17 וְהֵם הִכְנִיסוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר הֵקִים עֲבוּרוֹ דָּוִד.+ וְדָוִד הֶעֱלָה עוֹלוֹת+ וּשְׁלָמִים+ לִפְנֵי יְהֹוָה.+
18 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלוֹת וְאֶת הַשְּׁלָמִים, בֵּרֵךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת.
19 וְהוּא חִלֵּק לְכָל הָעָם, לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה, חַלַּת לֶחֶם,* עוּגַת תְּמָרִים וְעוּגַת צִמּוּקִים, וְאָז הָלַךְ כָּל הָעָם אִישׁ אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ.
20 כַּאֲשֶׁר חָזַר דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, יָצְאָה מִיכַל+ בַּת שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ. הִיא אָמְרָה: ”כַּמָּה נִכְבָּד עָשָׂה עַצְמוֹ הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר חָשַׂף אֶת גּוּפוֹ הַיּוֹם לְנֶגֶד עֵינֵי שִׁפְחוֹת עֲבָדָיו, כְּאִישׁ נְבוּב מוֹחַ הַחוֹשֵׂף אֶת גּוּפוֹ בְּגָלוּי!”+
21 אָמַר דָּוִד אֶל מִיכַל: ”חָגַגְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה, אֲשֶׁר בָּחַר בִּי בִּמְקוֹם אָבִיךְ וְכָל בֵּיתוֹ וַאֲשֶׁר מִנָּה אוֹתִי לְמַנְהִיג עַל עַם יְהֹוָה, עַל יִשְׂרָאֵל.+ עַל כֵּן אֶחְגֹּג לִפְנֵי יְהֹוָה,
22 וְאַשְׁפִּיל אֶת עַצְמִי אַף יוֹתֵר מִכָּךְ וְאֶהְיֶה שָׁפָל אֲפִלּוּ בְּעֵינַי. אַךְ עַל־יְדֵי הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר הִזְכַּרְתְּ אֲכֻבַּד”.
23 וּלְמִיכַל+ בַּת שָׁאוּל לֹא הָיוּ יְלָדִים עַד יוֹם מוֹתָהּ.
