שמואל ב׳ 7:1-29
ז כַּאֲשֶׁר הִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ*+ וִיהֹוָה הֶעֱנִיק לוֹ מְנוּחָה מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב,
2 אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן+ הַנָּבִיא: ”הִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים+ וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ יְרִיעוֹת אֹהֶל”.+
3 וְנָתָן הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”לֵךְ וַעֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, כִּי יְהֹוָה עִמְּךָ”.+
4 בַּלַּיְלָה הַהוּא הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן:
5 ”לֵךְ וֶאֱמֹר אֶל עַבְדִּי דָּוִד, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הַאִם אַתָּה תִּבְנֶה לִי בַּיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ?+
6 כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת מִן הַיּוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,+ אֶלָּא הִתְהַלַּכְתִּי בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן.+
7 בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן שֶׁהִתְהַלַּכְתִּי עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַאִם אֵי פַּעַם אָמַרְתִּי מִלָּה אַחַת לְאֶחָד מִמַּנְהִיגֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִנִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְשָׁאַלְתִּי, ’לָמָּה לֹא בְּנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?’”’
8 וְכָעֵת אֱמֹר זֹאת לְעַבְדִּי דָּוִד, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ”אֲנִי לָקַחְתִּי אוֹתְךָ מִשְּׂדוֹת הַמִּרְעֶה, מֵאַחֲרֵי* הַצֹּאן,+ לִהְיוֹת מַנְהִיג עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.+
9 וְאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ,+ וְאַכְרִית אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ;+ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ שֵׁם גָּדוֹל+ כִּשְׁמָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
10 אֶקְבַּע מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וַאֲיַשֵּׁב אוֹתָם, וְהֵם יִשְׁכְּנוּ שָׁם וְאִישׁ לֹא יַטְרִידֵם עוֹד; וּבְנֵי עַוְלָה לֹא יוֹסִיפוּ לְדַכְּאָם כְּבֶעָבָר,+
11 מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר מִנִּיתִי שׁוֹפְטִים+ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. וְאַעֲנִיק לְךָ מְנוּחָה מִכָּל אוֹיְבֶיךָ.+
”’”וִיהֹוָה גַּם אָמַר לְךָ שֶׁיְּהֹוָה יַעֲשֶׂה לְךָ בַּיִת.*+
12 כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ יָמֶיךָ אֶל קִצָּם+ וְתִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתֶיךָ, אָקִים אֶת זַרְעֲךָ* אַחֲרֶיךָ, אֶת בִּנְךָ שֶׁלְּךָ,* וַאֲבַסֵּס אֶת מַמְלַכְתּוֹ.+
13 הוּא זֶה אֲשֶׁר יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי,+ וַאֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם.+
14 אֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן.+ כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע, אוֹכִיחַ אוֹתוֹ בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְמַכּוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם.+
15 חַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כְּפִי שֶׁהֵסַרְתִּי אוֹתוֹ מִשָּׁאוּל,+ אֲשֶׁר הֵסַרְתִּי מִלְּפָנֶיךָ.
16 בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ יִהְיוּ יַצִּיבִים עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ; כִּסַּאֲךָ יִהְיֶה מְבֻסָּס עַד עוֹלָם”’”.+
17 וְנָתָן אָמַר לְדָוִד אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל הֶחָזוֹן הַזֶּה.+
18 אָז נִכְנַס הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְיָשַׁב לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר: ”מִי אֲנִי, אֲדֹנָי יְהֹוָה? וּמָה בֵּיתִי שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי עַד הֲלוֹם?+
19 וִיתֵרָה מִזֹּאת, אֲדֹנָי יְהֹוָה, אַתָּה מְדַבֵּר גַּם עַל בֵּית עַבְדְּךָ בַּאֲשֶׁר לֶעָתִיד הָרָחוֹק; וְהוֹרָאָה* זוֹ הִיא עֲבוּר כָּל בְּנֵי הָאָדָם, אֲדֹנָי יְהֹוָה.
20 מָה עוֹד יָכוֹל עַבְדְּךָ דָּוִד לוֹמַר לְךָ? הֲרֵי אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב,+ אֲדֹנָי יְהֹוָה.
21 בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ* עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה וְגִלִּיתָ אוֹתָם לְעַבְדְּךָ.+
22 עַל כֵּן אַתָּה אָכֵן גָּדוֹל,+ אֲדֹנָי יְהֹוָה. אֵין כָּמוֹךָ,+ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתְךָ;+ כָּל מָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ מְאַשֵּׁר זֹאת.
23 וְאֵיזוֹ עוֹד אֻמָּה עֲלֵי אֲדָמוֹת הִיא כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל?+ אֱלֹהִים הָלַךְ וּפָדָה לוֹ אוֹתָם לְעַם,+ וְעָשָׂה לוֹ שֵׁם+ בַּעֲשׂוֹתוֹ לְמַעֲנָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים וּמְעוֹרְרֵי יִרְאָה.+ גֵּרַשְׁתָּ אֶת הָאֻמּוֹת וְאֶת אֱלֹהֵיהֶן לְמַעַן עַמְּךָ, אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְךָ מִמִּצְרַיִם.
24 בִּסַּסְתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּעַמְּךָ עַד עוֹלָם;+ וְאַתָּה, יְהֹוָה, הָיִיתָ לָהֶם לֶאֱלֹהִים.+
25 ”כָּעֵת, יְהֹוָה אֱלֹהִים, קַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ בַּאֲשֶׁר לְעַבְדְּךָ וּלְבֵיתוֹ עַד עוֹלָם, וַעֲשֵׂה נָא כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ.+
26 יְרוֹמַם שִׁמְךָ עַד עוֹלָם,+ לְמַעַן יֹאמְרוּ, ’יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל’, וְיִהְיֶה נָא בֵּית עַבְדְּךָ דָּוִד מְבֻסָּס לְפָנֶיךָ.+
27 כִּי אַתָּה, יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מָסַרְתָּ הִתְגַּלּוּת לְעַבְדְּךָ בְּאָמְרְךָ, ’בַּיִת* אֶבְנֶה לְךָ’.+ מִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לְעַבְדְּךָ הָאֹמֶץ* לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת.
28 וְכָעֵת, אֲדֹנָי יְהֹוָה, אַתָּה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי, וּמִלּוֹתֶיךָ אֱמֶת הֵן,+ וְהִבְטַחְתָּ לְעַבְדְּךָ אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה.
29 לָכֵן יִהְיֶה נָא רָצוּי מִלְּפָנֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ, וְיַעֲמֹד הוּא לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ;+ כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי יְהֹוָה, הִבְטַחְתָּ, וּבְבִרְכָתְךָ יְבֹרַךְ נָא בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם”.+
