שמות 14‏:1‏-31

  • בני ישראל מגיעים לים ‏(‏1–4‏)‏

  • פרעה רודף אחר בני ישראל ‏(‏5–14‏)‏

  • חציית ים סוף ‏(‏15–25‏)‏

  • המצרים טובעים בים ‏(‏26–28‏)‏

  • בני ישראל מאמינים ביהוה ‏(‏29–31‏)‏

יד  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:‏  ‏”‏אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאָחוֹר וְלַחְנוֹת לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת,‏ בֵּין מִגְדּוֹל וּבֵין הַיָּם,‏ לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן.‏+ חֲנוּ מוּלוֹ לְיַד הַיָּם.‏  פַּרְעֹה יֹאמַר אָז עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏תּוֹעִים הֵם בָּאָרֶץ בִּמְבוּכָה.‏ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר’‏.‏  אֲנִי אָנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת,‏+ וְהוּא יִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם,‏ וְאַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה וְכָל צְבָאוֹ;‏+ וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”‏.‏+ וְכָךְ הֵם עָשׂוּ.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר דֻּוַּח לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהָעָם בָּרַח.‏ מִיָּד הִתְחָרְטוּ פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו בַּאֲשֶׁר לָעָם+ וְאָמְרוּ:‏ ”‏מַדּוּעַ עָשִׂינוּ זֹאת וְהִרְשֵׁינוּ לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת וְלַחְדֹּל לִהְיוֹת עֲבָדֵינוּ?‏”‏  לָכֵן הוּא רָתַם אֶת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ,‏ וְלָקַח אֶת עַמּוֹ אִתּוֹ.‏+  הוּא לָקַח שֵׁשׁ מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת נִבְחָרוֹת וְאֶת כָּל יֶתֶר מֶרְכְּבוֹת מִצְרַיִם,‏ וְלוֹחֲמִים עַל כָּל אַחַת מֵהֶן.‏  לְפִיכָךְ יְהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִתְקַשּׁוֹת,‏ וְהוּא רָדַף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בְּבִטָּחוֹן.‏*+  הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם,‏+ וְכָל מֶרְכְּבוֹת הַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וּצְבָאוֹ הִשִּׂיגוּ אוֹתָם בְּעוֹדָם חוֹנִים לְיַד הַיָּם,‏ לְיַד פִּי הַחִירֹת,‏ מוּל בַּעַל צְפוֹן.‏ 10  כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב פַּרְעֹה,‏ נָשְׂאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֵינֵיהֶם וְרָאוּ שֶׁהַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם.‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פָּחֲדוּ מְאוֹד וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה.‏+ 11  הֵם אָמְרוּ אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם הֵבֵאתָ אוֹתָנוּ לְכָאן לָמוּת בַּמִּדְבָּר?‏+ מָה זֹאת עָשִׂיתָ לָנוּ כְּשֶׁהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם?‏ 12  הַאִם לֹא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אָמַרְנוּ לְךָ בְּמִצְרַיִם,‏ ’‏הָנַח לָנוּ כְּדֵי שֶׁנְּשָׁרֵת אֶת הַמִּצְרִים’‏?‏ כִּי מוּטָב לָנוּ לְשָׁרֵת אֶת הַמִּצְרִים מִלָּמוּת בַּמִּדְבָּר”‏.‏+ 13  אָמַר מֹשֶׁה לָעָם:‏ ”‏אַל תִּפְחֲדוּ.‏+ עִמְדוּ אֵיתָן וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהֹוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עֲבוּרְכֶם הַיּוֹם.‏+ כִּי אֶת הַמִּצְרִים אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים הַיּוֹם,‏ לֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹת עוֹד עַד עוֹלָם.‏+ 14  יְהֹוָה יִלָּחֵם עֲבוּרְכֶם,‏+ וְאַתֶּם תַּחְרִישׁוּ”‏.‏ 15  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏מַדּוּעַ אַתָּה מוֹסִיף לִצְעֹק אֵלַי?‏ אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְפָרֵק אֶת הַמַּחֲנֶה.‏ 16  וְאַתָּה,‏ הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְהוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקַע אוֹתוֹ,‏ כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.‏ 17  וַאֲנִי,‏ הִנְנִי מֵנִיחַ לְלֵב הַמִּצְרִים לְהִתְקַשּׁוֹת כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אַחֲרֵיהֶם;‏ כָּךְ אַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה וְכָל צְבָאוֹ,‏ מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו.‏+ 18  וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה,‏ מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו”‏.‏+ 19  וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים+ אֲשֶׁר הָלַךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עָבַר וְהָלַךְ אֶל מֵאֲחוֹרֵיהֶם,‏ וְעַמּוּד הֶעָנָן אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם עָבַר לְאָחוֹר וְעָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם.‏+ 20  וְהוּא* בָּא בֵּין מַחֲנֵה הַמִּצְרִים וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.‏+ בְּצַד אֶחָד הָיָה הֶעָנָן חָשׁוּךְ וּבַצַּד הַשֵּׁנִי הוּא הֵאִיר אֶת הַלַּיְלָה.‏+ לָכֵן הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד לֹא הִתְקָרֵב לַמַּחֲנֶה הַשֵּׁנִי כָּל הַלַּיְלָה.‏ 21  וּמֹשֶׁה הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם;‏+ וִיהֹוָה הוֹלִיךְ אֶת הַיָּם לְאָחוֹר בְּרוּחַ מִזְרָחִית עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה,‏ בְּהָפְכוֹ אֶת קַרְקָעִית הַיָּם לְיַבָּשָׁה,‏+ וְהַמַּיִם נִבְקְעוּ.‏+ 22  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה,‏+ וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה מִיְּמִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.‏+ 23  הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם,‏ וְכָל סוּסֵי פַּרְעֹה,‏ מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם.‏+ 24  בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר* הִבִּיט יְהֹוָה עַל מַחֲנֵה הַמִּצְרִים מִתּוֹךְ עַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָנָן,‏+ וְזָרַע מְהוּמָה בְּקֶרֶב מַחֲנֵה הַמִּצְרִים.‏ 25  הוּא הֵסִיר אֶת גַּלְגַּלֵּי מֶרְכְּבוֹתֵיהֶם,‏ וְהֵם נָהֲגוּ בָּהֶן בְּקֹשִׁי רַב,‏ וְהַמִּצְרִים אָמְרוּ:‏ ”‏נָנוּס מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי יְהֹוָה נִלְחָם עֲבוּרָם נֶגֶד הַמִּצְרִים!‏”‏+ 26  יְהֹוָה אָמַר אָז אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יָשׁוּבוּ עַל הַמִּצְרִים,‏ עַל מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם וְעַל פָּרָשֵׁיהֶם”‏.‏ 27  מִיָּד הוֹשִׁיט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם,‏ וְהַיָּם שָׁב לִפְנוֹת בֹּקֶר לְמַצָּבוֹ הָרָגִיל.‏ כַּאֲשֶׁר נָסוּ מִמֶּנּוּ הַמִּצְרִים,‏ נִעֵר יְהֹוָה אֶת הַמִּצְרִים בְּתוֹךְ הַיָּם.‏+ 28  הַמַּיִם שֶׁשָּׁבוּ כִּסּוּ אֶת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה וְאֶת הַפָּרָשִׁים וְאֶת כָּל צְבָא פַּרְעֹה אֲשֶׁר נִכְנְסוּ לַיָּם אַחֲרֵיהֶם.‏+ לֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד.‏+ 29  אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּקַרְקָעִית הַיָּם,‏+ וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה מִיְּמִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.‏+ 30  כָּךְ הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַמִּצְרִים,‏+ וְיִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת הַמִּצְרִים מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם.‏ 31  יִשְׂרָאֵל גַּם רָאוּ אֶת הַכּוֹחַ הֶעָצוּם* שֶׁהִפְעִיל יְהֹוָה נֶגֶד הַמִּצְרִים,‏ וְהָעָם הֵחֵלּוּ לִירֹא אֶת יְהֹוָה וּלְהַאֲמִין בִּיהֹוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ביד רמה”‏.‏
כלומר,‏ הענן.‏
כלומר,‏ בערך מהשעה שתיים בבוקר עד שש בבוקר.‏
נה״מ,‏ ”‏היד הגדולה”‏.‏