שמות 16:1-36
טז לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵאֵילִם בָּאוּ לְבַסּוֹף כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין,+ אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינַי, בַּיּוֹם הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
2 וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר.+
3 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ לוֹמַר לָהֶם: ”לוּ רַק מַתְנוּ בְּיַד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ לְיַד סִירֵי הַבָּשָׂר,+ בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע. כָּעֵת הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב”.+
4 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם,+ וְכָל אֶחָד בָּעָם צָרִיךְ לָצֵאת לְלַקֵּט אֶת הַכַּמּוּת עֲבוּרוֹ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,+ כְּדֵי שֶׁאֲנַסֶּה אוֹתָם וְאֶרְאֶה אִם יֵלְכוּ בְּתוֹרָתִי אוֹ לֹא.+
5 אֲבָל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי,+ כַּאֲשֶׁר יָכִינוּ אֶת מָה שֶׁאָסְפוּ, צְרִיכָה הַכַּמּוּת לִהְיוֹת כְּפוּלָה מִמָּה שֶׁלִּקְּטוּ בְּכָל אֶחָד מִשְּׁאַר הַיָּמִים”.+
6 לְפִיכָךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ”בָּעֶרֶב תֵּדְעוּ בְּוַדָּאוּת שֶׁיְּהֹוָה הוּא שֶׁהוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.+
7 בַּבֹּקֶר תִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה, כִּי הוּא שָׁמַע אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם עַל יְהֹוָה. מִי אֲנַחְנוּ שֶׁתִּתְלוֹנְנוּ עָלֵינוּ?”
8 הוֹסִיף מֹשֶׁה וְאָמַר: ”כַּאֲשֶׁר יִתֵּן לָכֶם יְהֹוָה בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וּבַבֹּקֶר לֶחֶם לָשֹׂבַע, תִּרְאוּ שֶׁשָּׁמַע יְהֹוָה אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מִתְלוֹנְנִים עָלָיו. אַךְ מִי אֲנַחְנוּ? תְּלוּנוֹתֵיכֶם אֵינָן עָלֵינוּ אֶלָּא עַל יְהֹוָה”.+
9 אָמַר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: ”אֱמֹר לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ’קִרְבוּ לִפְנֵי יְהֹוָה, כִּי שָׁמַע אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם’”.+
10 מִיָּד לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם הִסְתּוֹבְבוּ וּפָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה נִרְאָה כְּבוֹד יְהֹוָה בֶּעָנָן.+
11 וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר אֶל מֹשֶׁה:
12 ”שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.+ אֱמֹר לָהֶם, ’בֵּין הָעַרְבַּיִם* תֹּאכְלוּ בָּשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לֶחֶם,+ וְאָכֵן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’”.+
13 לְפִיכָךְ בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב בָּאוּ שַׂלְוִים וְכִסּוּ אֶת הַמַּחֲנֶה,+ וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת טַל סְבִיב הַמַּחֲנֶה.
14 כַּאֲשֶׁר הִתְאַדְּתָה שִׁכְבַת הַטַּל, הָיָה חֹמֶר דַּק וּמְחֻסְפָּס עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר,+ דַּק כִּכְפוֹר עַל הָאָרֶץ.
15 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵחֵלּוּ לוֹמַר זֶה לָזֶה, ”מָה הוּא?”* כִּי לֹא יָדְעוּ מָה הוּא. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ”זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהֹוָה לֶאֱכֹל.+
16 זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה, ’לַקְּטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ אִישׁ לְפִי הַכַּמּוּת שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לֶאֱכֹל. קְחוּ עֹמֶר*+ לְכָל אִישׁ לְפִי מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים* אֲשֶׁר יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִכֶּם בְּאָהֳלוֹ’”.
17 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן; הֵם לִקְּטוּ אוֹתוֹ, חֶלְקָם הַרְבֵּה וְחֶלְקָם מְעַט.
18 כַּאֲשֶׁר מָדְדוּ אוֹתוֹ לְפִי הָעֹמֶר, לְמִי שֶׁלִּקֵּט הַרְבֵּה לֹא הָיָה עֹדֶף וּלְמִי שֶׁלִּקֵּט מְעַט לֹא חָסַר מְאוּמָה.+ אִישׁ אִישׁ לִקֵּט כְּפִי יְכָלְתּוֹ לֶאֱכֹל.
19 אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: ”אַל יוֹתִיר אִישׁ מִמֶּנּוּ עַד הַבֹּקֶר”.+
20 אַךְ הֵם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל מֹשֶׁה. כַּאֲשֶׁר כַּמָּה אֲנָשִׁים הוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד הַבֹּקֶר, הוּא הֶעֱלָה תּוֹלָעִים וְהִבְאִישׁ, וּמֹשֶׁה זָעַם עֲלֵיהֶם.
21 הֵם הָיוּ מְלַקְּטִים אוֹתוֹ מִדֵּי בֹּקֶר, אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ לֶאֱכֹל. וּבְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הוּא נָמַס.
22 בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הֵם לִקְּטוּ פִּי שְׁנַיִם לֶחֶם,+ שְׁנֵי עֳמָרִים לְאָדָם. וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בָּאוּ וְדִוְּחוּ זֹאת לְמֹשֶׁה.
23 אָמַר לָהֶם: ”כָּךְ אָמַר יְהֹוָה. מָחָר תִּהְיֶה מְנוּחָה מֻחְלֶטֶת,* שַׁבַּת קֹדֶשׁ לִיהֹוָה.+ אֱפוּ אֶת מָה שֶׁעֲלֵיכֶם לֶאֱפוֹת וּבַשְּׁלוּ אֶת מָה שֶׁעֲלֵיכֶם לְבַשֵּׁל;+ וְאֶת כָּל הַנּוֹתָר הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר”.
24 לְפִיכָךְ הֵם שָׁמְרוּ אוֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כְּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה, וְהוּא לֹא הִבְאִישׁ וְלֹא הָיוּ בּוֹ רִמּוֹת.
25 אָמַר מֹשֶׁה: ”אִכְלוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּי הַיּוֹם שַׁבָּת לִיהֹוָה. הַיּוֹם לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ עַל הָאֲדָמָה.
26 בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה יָמִים תְּלַקְּטוּ אוֹתוֹ, אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּשַׁבָּת,+ הוּא לֹא יִמָּצֵא”.
27 אוּלָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ כַּמָּה מִן הָעָם לְלַקֵּט אוֹתוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ דָּבָר.
28 לָכֵן יְהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”עַד מָתַי תְּסָרְבוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתַי וְחֻקַּי?+
29 רְאוּ שֶׁיְּהֹוָה נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת.+ מִשּׁוּם כָּךְ הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם לְיוֹמַיִם. אִישׁ אִישׁ יִשָּׁאֵר הֵיכָן שֶׁהוּא; אַל יַעֲזֹב אִישׁ אֶת מְקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי”.
30 לָכֵן הָעָם שָׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת* בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.+
31 בֵּית יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ לַלֶּחֶם ”מָן”.* הוּא הָיָה לָבָן כְּזֶרַע הַגַּד,* וְטַעֲמוֹ הָיָה כְּצַפִּיחִית* בִּדְבַשׁ.+
32 אָמַר מֹשֶׁה: ”זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה, ’מַלְּאוּ עֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדוֹרוֹתֵיכֶם,+ לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם לֶאֱכֹל בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם’”.
33 לְפִיכָךְ מֹשֶׁה אָמַר אֶל אַהֲרֹן: ”קַח כַּד וְשִׂים בּוֹ מְלוֹא הָעֹמֶר מָן וְהַפְקֵד אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדוֹרוֹתֵיכֶם”.+
34 כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה, הִנִּיחַ אוֹתוֹ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת*+ לְמִשְׁמֶרֶת.
35 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה,+ עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ מְיֻשֶּׁבֶת.+ הֵם אָכְלוּ אֶת הַמָּן עַד בּוֹאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן.+
36 וְהָעֹמֶר הוּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.*
הערות שוליים
^ או ”בין שני הערבים”.
^ נה״מ, ”מָן הוא”.
^ או ”הנפשות”.
^ או ”שמירת שבת”. נה״מ, ”שבתון”.
^ או ”שבתו; נחו”.
^ ככל הנראה נגזר מהשאלה ”מה (מן) הוא?”
^ גד השדה. ידוע גם בשם כוסברה.
^ מעין עוגה דקה.
^ ככל הנראה הייתה זו תיבה ששימשה כארכיון לשמירת מסמכים חשובים.
