שמות 17:1-16
יז כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּדְבַּר סִין+ וְעָבְרוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמִצְוַת יְהֹוָה,+ וְחָנוּ בִּרְפִידִים.+ אַךְ לֹא הָיָה לָעָם מַיִם לִשְׁתּוֹת.
2 עַל כֵּן הָעָם הֵחֵלּוּ לָרִיב עִם מֹשֶׁה+ וְלוֹמַר: ”תֵּן לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת”. אַךְ מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם: ”לָמָּה אַתֶּם רָבִים אִתִּי? לָמָּה אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לְנַסּוֹת אֶת יְהֹוָה?”+
3 אֲבָל הָעָם הָיוּ צְמֵאִים שָׁם מְאוֹד לְמַיִם, וְהֵם הוֹסִיפוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל מֹשֶׁה+ וְלוֹמַר: ”לָמָּה הֶעֱלֵיתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אוֹתָנוּ וְאֶת בָּנֵינוּ וְאֶת מִקְנֵינוּ בַּצָּמָא?”
4 לְבַסּוֹף צָעַק מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה וְאָמַר: ”מָה אֶעֱשֶׂה עִם הָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וְהֵם יִסְקְלוּ אוֹתִי!”
5 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, וְקַח אִתְּךָ כַּמָּה מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַטְּךָ אֲשֶׁר הִכֵּיתָ בּוֹ אֶת הַיְּאוֹר.+ קַח אוֹתוֹ בְּיָדְךָ וְלֵךְ.
6 הִנֵּה אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב. הַכֵּה בַּצּוּר, וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְהָעָם יִשְׁתֶּה”.+ וּמֹשֶׁה עָשָׂה כֵּן לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
7 וְהוּא קָרָא לַמָּקוֹם מַסָּה*+ וּמְרִיבָה,+ בִּגְלַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפְּנֵי שֶׁנִּסּוּ אֶת יְהֹוָה+ בְּאָמְרָם: ”הַאִם יְהֹוָה נִמְצָא בְּקִרְבֵּנוּ אוֹ לֹא?”
8 וְהָעֲמָלֵקִים+ בָּאוּ וְנִלְחֲמוּ נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים.+
9 אָמַר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ:+ ”בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא לְהִלָּחֵם בָּעֲמָלֵקִים. מָחָר אֶתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה עִם מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”.
10 וִיהוֹשֻׁעַ עָשָׂה כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה,+ וְהוּא נִלְחַם בָּעֲמָלֵקִים. וּמֹשֶׁה, אַהֲרֹן וְחוּר+ עָלוּ אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה.
11 כָּל עוֹד הֵרִים מֹשֶׁה אֶת יָדָיו גָּבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת יָדָיו גָּבְרוּ הָעֲמָלֵקִים.
12 כַּאֲשֶׁר כָּבְדוּ יְדֵי מֹשֶׁה, הֵם לָקְחוּ אֶבֶן וְשָׂמוּ אוֹתָהּ תַּחְתָּיו, וְהוּא יָשַׁב עָלֶיהָ. וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְּיָדָיו, זֶה מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וְזֶה מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי, וְכָךְ נִשְׁאֲרוּ יָדָיו יַצִּיבוֹת עַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.
13 וִיהוֹשֻׁעַ הֵבִיס אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ בַּחֶרֶב.+
14 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”כְּתֹב זֹאת לְזִכָּרוֹן* בַּסֵּפֶר וַחֲזֹר עַל כָּךְ בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, ’אֶמְחֶה לְגַמְרֵי אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם’”.+
15 וּמֹשֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ וְקָרָא לוֹ יְהֹוָה נִסִּי,*
16 וְאָמַר: ”מִכֵּיוָן שֶׁיָּדוֹ נֶגֶד כִּסְּאוֹ שֶׁל יָהּ,+ תִּהְיֶה לִיהֹוָה מִלְחָמָה עִם עֲמָלֵק מִדּוֹר לְדוֹר”.+