שמות 7‏:1‏-25

  • יהוה מחזק את משה ‏(‏1–7‏)‏

  • מטה אהרון הופך לנחש גדול ‏(‏8–13‏)‏

  • מכה ראשונה:‏ מים הופכים לדם ‏(‏14–25‏)‏

ז  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ ”‏רְאֵה,‏ עָשִׂיתִי אוֹתְךָ כֶּאֱלֹהִים* לְפַרְעֹה,‏ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֲךָ.‏+  עָלֶיךָ לוֹמַר אֶת כָּל מָה שֶׁאֲצַוֶּה עָלֶיךָ,‏ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה,‏ וְהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.‏  וַאֲנִי אָנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת,‏+ וְאַרְבֶּה אֶת אוֹתוֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏+  אַךְ פַּרְעֹה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם,‏ וַאֲנִי אָשִׂים אֶת יָדִי עַל מִצְרַיִם וְאוֹצִיא אֶת צִבְאוֹתַי,‏* אֶת עַמִּי,‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמִשְׁפָּטִים גְּדוֹלִים.‏+  וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה+ כַּאֲשֶׁר אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגֶד מִצְרַיִם וְאוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם”‏.‏  מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם יְהֹוָה;‏ הֵם עָשׂוּ בְּדִיּוּק כָּךְ.‏  מֹשֶׁה הָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן הָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה.‏+  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן:‏  ‏”‏אִם יֹאמַר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה,‏ ’‏עֲשׂוּ מוֹפֵת’‏,‏ אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן,‏ ’‏קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה’‏.‏ הוּא יַהֲפֹךְ לְנָחָשׁ גָּדוֹל”‏.‏+ 10  וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָלְכוּ אֶל פַּרְעֹה וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה.‏ אַהֲרֹן הִשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו,‏ וְהוּא הָפַךְ לְנָחָשׁ גָּדוֹל.‏ 11  אוּלָם פַּרְעֹה קָרָא לַחֲכָמִים וְלַמְּכַשְּׁפִים,‏ וְגַם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם+ עָשׂוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּכִשְׁפֵיהֶם.‏*+ 12  כָּל אֶחָד מֵהֶם הִשְׁלִיךְ אֶת מַטֵּהוּ,‏ וְהַמַּטּוֹת הָפְכוּ לִנְחָשִׁים גְּדוֹלִים;‏ אַךְ מַטֵּה אַהֲרֹן בָּלַע אֶת מַטּוֹתֵיהֶם.‏ 13  לַמְרוֹת זֹאת,‏ לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה נַעֲשָׂה קָשֶׁה,‏+ וְהוּא לֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה.‏ 14  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ ”‏לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה קָשׁוּחַ.‏+ הוּא מְסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם.‏ 15  לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר.‏ רְאֵה,‏ הוּא יוֹצֵא אֶל הַמַּיִם!‏ הִתְיַצֵּב כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר;‏ וְקַח אִתְּךָ בְּיָדְךָ אֶת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהֱפַךְ לְנָחָשׁ.‏+ 16  וֶאֱמֹר לוֹ,‏ ’‏יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ,‏+ וְהוּא אוֹמֵר:‏ ”‏שַׁלַּח אֶת עַמִּי כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתִי בַּמִּדְבָּר”‏,‏ אַךְ לֹא צִיַּתָּ עַד עַתָּה.‏ 17  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏בָּזֹאת תֵּדַע שֶׁאֲנִי יְהֹוָה.‏+ הִנֵּה אֲנִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר,‏ וְהֵם יַהַפְכוּ לְדָם.‏ 18  וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר תָּמוּת,‏ וְהַיְּאוֹר יַבְאִישׁ,‏ וְהַמִּצְרִים לֹא יוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְּאוֹר”‏’‏”‏.‏ 19  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ ”‏אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן,‏ ’‏קַח אֶת מַטְּךָ וְהוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עַל מֵי מִצְרַיִם,‏+ עַל נַהֲרוֹתֶיהָ,‏ עַל תְּעָלוֹתֶיהָ,‏* עַל בִּצּוֹתֶיהָ*+ וְעַל כָּל מַאַגְרֵי הַמַּיִם שֶׁלָּהּ,‏ וְהֵם יִהְיוּ לְדָם’‏.‏ יִהְיֶה דָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ אֲפִלּוּ בִּכְלֵי הָעֵץ וְהָאֶבֶן”‏.‏ 20  מִיָּד עָשׂוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה.‏ הוּא הֵרִים אֶת הַמַּטֶּה וְהִכָּה אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר לְעֵינֵי פַּרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו,‏ וְכָל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר הָפְכוּ לְדָם.‏+ 21  הַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר מֵתָה,‏+ וְהַיְּאוֹר הֵחֵל לְהַבְאִישׁ,‏ וְהַמִּצְרִים לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְּאוֹר,‏+ וְהָיָה דָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.‏ 22  אוּלָם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם עָשׂוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּכוֹחוֹתֵיהֶם הַנִּסְתָּרִים,‏+ וּלְפִיכָךְ לֵב פַּרְעֹה הוֹסִיף לִהְיוֹת קָשֶׁה,‏ וְהוּא לֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה.‏+ 23  וּפַרְעֹה שָׁב אֶל בֵּיתוֹ,‏ וְגַם לְכָךְ לֹא נָתַן לִבּוֹ.‏ 24  לָכֵן כָּל הַמִּצְרִים חָפְרוּ בִּסְבִיבוֹת הַיְּאוֹר כְּדֵי לְהַשִּׂיג מַיִם לִשְׁתּוֹת,‏ כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵּי הַיְּאוֹר.‏ 25  וְשִׁבְעָה יָמִים מְלֵאִים עָבְרוּ אַחֲרֵי שֶׁהִכָּה יְהֹוָה אֶת הַיְּאוֹר.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏נתתיך [‏עשיתי אותך]‏ אלוהים”‏.‏
או ”‏המוניי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בלהטיהם”‏.‏
כלומר,‏ תעלות מן היאור.‏
נה״מ,‏ ”‏אגמיהם”‏.‏