תהלים 10‏:1‏-18

  • יהוה,‏ עוזרם של חסרי הישע

    • הרשעים מתרברבים:‏ ”‏אין אלוהים”‏ ‏(‏4‏)‏

    • חסרי הישע פונים אל יהוה ‏(‏14‏)‏

    • ‏”‏יהוה מלך לעולם ועד”‏ ‏(‏16‏)‏

ל י  לָמָּה,‏ יְהֹוָה,‏ אַתָּה עוֹמֵד מֵרָחוֹק?‏ לָמָּה אַתָּה מִסְתַּתֵּר בְּעִתּוֹת מְצוּקָה?‏+   הָרָשָׁע רוֹדֵף בְּגַאֲוָה אַחַר חֲסַר הַיֶּשַׁע,‏+אַךְ הוּא יִתָּפֵס בַּמְּזִמּוֹת אֲשֶׁר הוּא רוֹקֵם.‏+   כִּי הָרָשָׁע מִתְרַבְרֵב בְּתַאֲוָתוֹ הָאָנוֹכִית*+וּמְבָרֵךְ אֶת הַחַמְדָן;‏*נמְנָאֵץ הוּא אֶת יְהֹוָה.‏   הָרָשָׁע בִּיהִירוּתוֹ אֵינוֹ חוֹקֵר דָּבָר;‏כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו הֵן:‏ ”‏אֵין אֱלֹהִים”‏.‏+   דְּרָכָיו מַצְלִיחוֹת בְּכָל עֵת,‏+אַךְ מִשְׁפָּטֶיךָ נִשְׂגָּבִים מֵהֲבָנָתוֹ;‏+לוֹעֵג* הוּא לְכָל מִתְנַגְּדָיו.‏   הוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏לְעוֹלָם לֹא אֶמּוֹט;‏*לְדוֹר וָדוֹרלֹא אֶרְאֶה אָסוֹן”‏.‏+ פ   פִּיו מָלֵא קְלָלוֹת,‏ שְׁקָרִים וְאִיּוּמִים;‏+תַּחַת לְשׁוֹנוֹ צָרוֹת וּפְגָעִים.‏+   הוּא מַמְתִּין בְּמַאֲרָב לְיַד הַיִּשּׁוּבִים;‏מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרוֹ הוֹרֵג חַף מִפֶּשַׁע.‏+ ע עֵינָיו מְצַפּוֹת לְקָרְבָּן אֻמְלָל.‏+   הוּא אוֹרֵב בִּמְקוֹם מִסְתּוֹרוֹ כְּאַרְיֵה בִּמְאוּרָתוֹ.‏*+ אוֹרֵב הוּא כְּדֵי לַחְטֹף אֶת חֲסַר הַיֶּשַׁע.‏ הוּא חוֹטֵף אֶת חֲסַר הַיֶּשַׁע בְּמָשְׁכוֹ וּבְסָגְרוֹ אֶת רִשְׁתּוֹ.‏+ 10  קָרְבָּנוֹ נִמְחָץ וּמֻפָּל;‏הָאֻמְלָלִים נוֹפְלִים לְיָדָיו.‏* 11  אוֹמֵר הוּא בְּלִבּוֹ:‏ ”‏אֱלֹהִים שָׁכַח,‏+הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו.‏ הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ רוֹאֶה”‏.‏+ ק 12  קוּם,‏ יְהֹוָה.‏+ אֱלֹהִים,‏ הָרֵם אֶת יָדְךָ.‏+ אַל תִּשְׁכַּח אֶת חַסְרֵי הַיֶּשַׁע.‏+ 13  לָמָּה נֵאֵץ הָרָשָׁע אֶת אֱלֹהִים?‏ הוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏לֹא תִּדְרֹשׁ מִמֶּנִּי דִּין וְחֶשְׁבּוֹן”‏.‏ ר 14  אַךְ אַתָּה אָכֵן רוֹאֶה צָרוֹת וּמְצוּקוֹת.‏ אַתָּה מַבִּיט וּפוֹעֵל.‏+ אֵלֶיךָ פּוֹנֶה הַקָּרְבָּן הָאֻמְלָל;‏+אַתָּה עוֹזְרוֹ שֶׁל הַיָּתוֹם.‏+ ש 15  שְׁבֹר אֶת זְרוֹעַ הָרָשָׁע וְהָרַע,‏+וְכָךְ כַּאֲשֶׁר תְּחַפֵּשׂ אַחַר רִשְׁעוּתוֹ,‏לֹא תִּמְצָא אוֹתָהּ עוֹד.‏ 16  יְהֹוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָם וָעֶד.‏+ אָבְדוּ הָאֻמּוֹת מִן הָאָרֶץ.‏+ ת 17  אַךְ אַתָּה תִּשְׁמַע אֶת בַּקָּשַׁת הָעֲנָוִים,‏ יְהֹוָה.‏+ אַתָּה תְּחַזֵּק אֶת לִבָּם+ וְתַטֶּה לָהֶם אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.‏+ 18  אַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטָם שֶׁל הַיְּתוֹמִים וְשֶׁל הַנִּדְכָּאִים,‏+לְמַעַן לֹא יוֹסִיפוּ בְּנֵי תְּמוּתָה בָּאָרֶץ לְעוֹרֵר בָּהֶם פַּחַד.‏+

הערות שוליים

או ”‏תאוות נפשו”‏.‏
או אולי ”‏החמדן מברך את עצמו”‏.‏
או ”‏נושף;‏ נופח”‏.‏
או ”‏לעולם לא אתנודד;‏ אמעד”‏.‏
או ”‏בסבך”‏.‏
או ”‏אל טפריו החזקים”‏.‏