תהלים 139‏:1‏-24

  • אלוהים מכיר היטב את עובדיו

    • אין לאן להימלט מרוח אלוהים ‏(‏7‏)‏

    • ‏”‏נוצרתי באורח פלאי”‏ ‏(‏14‏)‏

    • ‏’‏עיניך ראוני בהיותי עובר’‏ ‏(‏16‏)‏

    • ‏”‏הנחני בדרך הנצח”‏ ‏(‏24‏)‏

לַמְּנַצֵּחַ.‏ מֵאֵת דָּוִד.‏ מִזְמוֹר.‏ קלט  יְהֹוָה,‏ בָּחַנְתָּ אוֹתִי הֵיטֵב,‏ וְאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי.‏+   אַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי אֲנִי יוֹשֵׁב וּמָתַי אֲנִי קָם.‏+ אַתָּה מַבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתַי מֵרָחוֹק.‏+   אַתָּה מִתְבּוֹנֵן* בִּי בְּלֶכְתִּי בַּדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבִי;‏אֶת כָּל דְּרָכַי אַתָּה מַכִּיר.‏+   אֵין מִלָּה עַל לְשׁוֹנִי,‏אַךְ הִנֵּה,‏ יְהֹוָה,‏ אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ אוֹתָהּ הֵיטֵב.‏+   מֵאָחוֹר וּמִלְּפָנִים אַתָּה מַקִּיף אוֹתִי;‏וְאַתָּה מַנִּיחַ עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ.‏   יֶדַע כָּזֶה נִבְצָר מֵהֲבָנָתִי.‏* נִשְׂגָּב הוּא מִמֶּנִּי.‏*+   לְאָן אֶמָּלֵט מֵרוּחֲךָ,‏וּלְאָן אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ?‏+   אִם אֶנְסֹק לַשָּׁמַיִם,‏ שָׁם תִּהְיֶה,‏וְאִם בַּשְּׁאוֹל* אַצִּיעַ אֶת מִטָּתִי,‏ הִנֵּה שָׁם תִּהְיֶה.‏+   אִם אָעוּף בְּכַנְפֵי הַשַּׁחַרלִשְׁכֹּן בַּיָּם הָרָחוֹק מִכֹּל,‏ 10  גַּם שָׁם יָדְךָ תַּנְחֵנִיוִימִינְךָ תֹּאחַז בִּי.‏+ 11  אִם אֹמַר:‏ ”‏אָכֵן חֹשֶׁךְ יַסְתִּירֵנִי!‏”‏ אֲזַי הַלַּיְלָה סְבִיבִי יַהֲפֹךְ לְאוֹר.‏ 12  גַּם הַחֹשֶׁךְ לֹא יִהְיֶה חָשׁוּךְ מִדַּי עֲבוּרְךָ,‏וְהַלַּיְלָה יִהְיֶה בָּהִיר כַּיּוֹם;‏+הַחֲשֵׁכָה הִיא כְּאוֹר לְךָ.‏+ 13  כִּי אַתָּה יָצַרְתָּ אֶת כִּלְיוֹתַי;‏סוֹכַכְתָּ עָלַי* בְּרֶחֶם אִמִּי.‏+ 14  אֲנִי מְהַלֵּל אוֹתְךָ כִּי נוֹצַרְתִּי בְּאֹרַח פִּלְאִי וּמְעוֹרֵר יִרְאָה.‏+ נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ,‏+וַאֲנִי יוֹדֵעַ* זֹאת הֵיטֵב.‏ 15  לֹא נִסְתְּרוּ מִמְּךָ עַצְמוֹתַיכַּאֲשֶׁר נַעֲשֵׂיתִי בַּסֵּתֶר,‏כַּאֲשֶׁר נִרְקַמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אֶרֶץ.‏+ 16  עֵינֶיךָ רָאוּנִי עוֹד בִּהְיוֹתִי עֻבָּר;‏בְּסִפְרְךָ נִכְתְּבוּ כָּל אֵיבָרָיובַּאֲשֶׁר לַיָּמִים שֶׁבָּהֶם נוֹצְרוּ,‏בְּטֶרֶם הָיָה קַיָּם אֶחָד מֵהֶם.‏ 17  עַל כֵּן מָה יְקָרוֹת לִי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ!‏+ אֱלֹהִים,‏ מָה עָצוּם כָּל מִסְפָּרָן!‏+ 18  אִם אֲנַסֶּה לִסְפֹּר אוֹתָן,‏ יִרְבּוּ הֵן מִגַּרְגִּירֵי הַחוֹל.‏+ בַּהֲקִיצִי,‏ עוֹדִי עִמְּךָ.‏*+ 19  אֱלֹהִים,‏ לוּ רַק תִּקְטֹל אֶת הָרְשָׁעִים!‏+ אָז יָסוּרוּ מִמֶּנִּי אַנְשֵׁי דָּמִים,‏* 20  הַמְּדַבְּרִים נֶגְדְּךָ בְּכַוָּנָה רָעָה;‏*צוֹרְרֶיךָ הֵם,‏ הַנּוֹשְׂאִים שִׁמְךָ לַשָּׁוְא.‏+ 21  הַאִם אֵינִי שׂוֹנֵא אֶת שׂוֹנְאֶיךָ,‏ יְהֹוָה,‏+וְסוֹלֵד מִן הַמִּתְקוֹמְמִים נֶגְדְּךָ?‏+ 22  רַק שִׂנְאָה יֵשׁ בִּי כְּלַפֵּיהֶם;‏+לְאוֹיְבִים הֵם הָיוּ לִי.‏ 23  בְּחַן אוֹתִי הֵיטֵב,‏ אֱלֹהִים,‏ וְדַע אֶת לְבָבִי.‏+ בְּדֹק אוֹתִי,‏ וְדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתַי הַמַּטְרִידוֹת.‏*+ 24  רְאֵה אִם יֵשׁ בִּי דֶּרֶךְ מַזִּיקָה,‏+וְהַנְחֵנִי+ בְּדֶרֶךְ הַנֶּצַח.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏זֵרִיתָ”‏,‏ מדדת.‏
או ”‏מפליא;‏ מדהים מדי עבורי”‏.‏
או ”‏נשגב מבינתי”‏.‏
או ”‏בקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏ארגת אותי”‏.‏
או ”‏ונפשי יודעת”‏.‏
או אולי ”‏עדיין אוסיף לספור אותן”‏.‏
או ”‏האנשים האלימים”‏.‏
או ”‏לפי מחשבתם;‏ רעיונם”‏.‏
או ”‏את דאגותיי”‏.‏