תהלים 141:1-10
מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד.
קמא יְהֹוָה, אֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ.+
חוּשׁ לְעֶזְרָתִי.+
הַקְשֵׁב לִי בְּקָרְאִי לְךָ.+
2 תִּהְיֶה תְּפִלָּתִי כִּקְטֹרֶת+ הַמּוּכָנָה לְפָנֶיךָ;+יָדַי הַנְּשׂוּאוֹת מַעְלָה יִהְיוּ כְּמִנְחַת הָעֶרֶב.+
3 הַצֵּב מִשְׁמָר לְפִי, יְהֹוָה,שְׁמֹר עַל דֶּלֶת שְׂפָתַי.+
4 אַל תָּנִיחַ לְלִבִּי לִנְטוֹת אֶל דָּבָר רַע,+לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲשִׂים נִתְעָבִים עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן;בַּל אֶתְעַנֵּג עַל מַעֲדַנֵּיהֶם.
5 אִם יַכֵּנִי הַצַּדִּיק, יִהְיֶה זֶה מַעֲשֵׂה חֶסֶד;+אִם יוֹכִיחֵנִי, יִהְיֶה זֶה כְּשֶׁמֶן עַל רֹאשִׁי,+אֲשֶׁר רֹאשִׁי לְעוֹלָם לֹא יִדְחֶה.+
תְּפִלָּתִי תַּמְשִׁיךְ גַּם בְּעֵת אֲסוֹנוֹתֵיהֶם.
6 גַּם אִם שׁוֹפְטֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ מַטָּה מִן הַצּוּק,יַקְשִׁיבוּ הָאֲנָשִׁים לְאִמְרוֹתַי, כִּי נְעִימוֹת הֵן.
7 כְּשֵׁם שֶׁאָדָם חוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּעַ אֶת הָאֲדָמָה,כָּךְ הִתְפַּזְּרוּ עַצְמוֹתֵינוּ בְּפִי הַשְּׁאוֹל.*
8 אַךְ עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ, אֲדֹנָי יְהֹוָה.+
בְּךָ חָסִיתִי.
אַל תִּקַּח אֶת חַיַּי.*
9 שְׁמֹר עָלַי מִיְּדֵי* הַפַּח אֲשֶׁר טָמְנוּ לִי,מִמַּלְכּוֹדוֹת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן.
10 יִפְּלוּ הָרְשָׁעִים יַחְדָּו אֶל תּוֹךְ רִשְׁתוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם+בְּעוֹדִי עוֹבֵר בְּבִטְחָה.
