תהלים 7‏:1‏-17

  • יהוה שופט צדיק

    • ‏”‏שפטני,‏ יהוה”‏ ‏(‏8‏)‏

קִינָה* מֵאֵת דָּוִד אֲשֶׁר שָׁר לִיהֹוָה עַל אוֹדוֹת דִּבְרֵי כּוּשׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.‏ ז  יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ בְּךָ אֲנִי חוֹסֶה.‏+ הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רוֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי.‏+   פֶּן יְשַׁסְּעוּ אוֹתִי* לִגְזָרִים כְּאַרְיֵה,‏+וְיִשְּׂאוּ אוֹתִי וְלֹא יִהְיֶה לִי מַצִּיל.‏   יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ אִם אֲנִי אָשֵׁם בָּזֹאת,‏אִם יֵשׁ עָוֶל בְּכַפַּי,‏   אִם גָּמַלְתִּי רָעָה לְמִי שֶׁהֵיטִיב עִמִּי,‏+אוֹ אִם בָּזַזְתִּי אֶת אוֹיְבִי לְחִנָּם,‏*   יִרְדֹּף אוֹתִי* אוֹיֵב וְיַשִּׂיגֵנִי;‏יִרְמֹס לָאָרֶץ אֶת חַיַּיוְיָשִׂים קֵץ לִכְבוֹדִי בֶּעָפָר.‏ (‏סֶלָה)‏   קוּם,‏ יְהֹוָה,‏ בְּכַעַסְךָ;‏הִתְיַצֵּב נֶגֶד זַעַם אוֹיְבַי;‏+הִתְעוֹרֵר לְמַעֲנִי,‏ וְצַוֵּה שֶׁיֵּעָשֶׂה צֶדֶק.‏+   יַקִּיפוּ אוֹתְךָ הָאֻמּוֹת;‏וְאַתָּה תִּפְעַל נֶגְדָּן מִמָּרוֹם.‏   יְהֹוָה יִגְזֹר דִּין עַל הָעַמִּים.‏+ שָׁפְטֵנִי,‏ יְהֹוָה,‏ לְפִי צִדְקָתִיוּלְפִי תֻּמָּתִי.‏*+   שִׂים נָא קֵץ לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁל הָרְשָׁעִים.‏ אַךְ בַּסֵּס אֶת הַצַּדִּיקִים,‏+כִּי אַתָּה אֵל צַדִּיק+ הַבּוֹחֵן לְבָבוֹת+ וּכְלָיוֹת.‏*+ 10  אֱלֹהִים מָגִנִּי,‏+ מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׁרֵי הַלֵּב.‏+ 11  אֱלֹהִים הוּא שׁוֹפֵט צַדִּיק,‏+וֶאֱלֹהִים מַכְרִיז עַל מִשְׁפָּטָיו* בְּכָל יוֹם.‏ 12  אִם מִישֶׁהוּ לֹא יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ,‏+ הוּא יַשְׁחִיז אֶת חַרְבּוֹ;‏+הוּא דּוֹרֵךְ אֶת קַשְׁתּוֹ וּמֵכִין אוֹתָהּ.‏+ 13  הוּא מֵכִין אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ הַקַּטְלָנִיִּים;‏עוֹרֵךְ אֶת חִצָּיו הַדּוֹלְקִים.‏+ 14  הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר נוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ רֶשַׁע;‏*הוּא הוֹרֶה* צָרוֹת וּמוֹלִיד שְׁקָרִים.‏+ 15  הוּא כּוֹרֶה בּוֹר וְחוֹפֵר אוֹתוֹ לָעֹמֶק,‏אַךְ נוֹפֵל אֶל הַשּׁוּחָה אֲשֶׁר יָצַר.‏+ 16  הַצָּרוֹת שֶׁהוּא מֵמִיט יָשׁוּבוּ עַל רֹאשׁוֹ;‏+מַעֲשֵׂי הָאַלִּימוּת שֶׁלּוֹ יִפְּלוּ עַל קָדְקוֹדוֹ.‏ 17  אֲהַלֵּל אֶת יְהֹוָה עַל צִדְקוֹ;‏+אֲזַמֵּר תְּהִלּוֹת* לְשֵׁם יְהֹוָה,‏+ הָעֶלְיוֹן.‏+

הערות שוליים

או ”‏שיר אבל”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏שיגיון”‏.‏
או ”‏את נפשי”‏.‏
או אולי ”‏בשעה שחסתי על המתנגד לי ללא סיבה”‏.‏
או ”‏את נפשי”‏.‏
או ”‏יושרתי;‏ נאמנותי”‏.‏
או ”‏את הרגשות העמוקים ביותר”‏.‏
או ”‏שולח את זעמו;‏ גערותיו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יחבל אוון”‏,‏ כביכול מעובר ברשעה.‏
מלשון היריון.‏
או ”‏אנגן”‏.‏