תסלוניקים א׳‏ 1‏:1‏-10

  • ברכת שלום ‏(‏1‏)‏

  • הודיה על אמונתם של התסלוניקים ‏(‏2–10‏)‏

א  מֵאֵת פָּאוּלוּס,‏ סִילְוָנוֹס*+ וְטִימוֹתֵיאוֹס+ אֶל קְהִלַּת הַתֶּסָּלוֹנִיקִים,‏ הַמְּאֻחָדִים עִם אֱלֹהִים הָאָב וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ:‏ חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם.‏  אָנוּ מוֹדִים לֶאֱלֹהִים בְּכָל עֵת שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִים אֶת כֻּלְּכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ,‏+  שֶׁכֵּן אָנוּ תָּמִיד זוֹכְרִים לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ וְאָבִינוּ אֶת פָּעֳלֵי אֱמוּנַתְכֶם וְאֶת עֲמַלְכֶם הָאוֹהֵב וְאֶת עֲמִידַתְכֶם הָאֵיתָנָה,‏ הַנּוֹבַעַת מִן הַתִּקְוָה+ שֶׁאַתֶּם תּוֹלִים בַּאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.‏  אַחִים אֲהוּבֵי אֱלֹהִים,‏ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא בָּחַר בָּכֶם,‏  שֶׁהֲרֵי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁאָנוּ מְבַשְּׂרִים לֹא הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם בְּמִלִּים בִּלְבַד,‏ אֶלָּא גַּם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְשִׁכְנוּעַ רַב;‏ אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ הִתְנַהַגְנוּ לְמַעַנְכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בֵּינֵיכֶם.‏  וְאַתֶּם חִקִּיתֶם אֶת דֻּגְמָתֵנוּ+ וְאֶת דֻּגְמָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן,‏+ כִּי קִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַף שֶׁפָּקְדוּ אֶתְכֶם צָרוֹת רַבּוֹת,‏+  וְכָךְ נִהְיֵיתֶם מוֹפֵת לְכָל הַמַּאֲמִינִים בְּמָקֵדוֹנְיָה וּבְאָכָיָה.‏  עֻבְדָּה הִיא שֶׁלֹּא רַק בְּמָקֵדוֹנְיָה וּבְאָכָיָה הֻכְרַז דְּבַר יְהֹוָה* עַל־יְדֵיכֶם,‏ אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם נוֹדְעָה אֱמוּנַתְכֶם בֶּאֱלֹהִים,‏+ וְלָכֵן אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לוֹמַר דָּבָר;‏  שֶׁכֵּן הֵם בְּעַצְמָם אֵינָם חֲדֵלִים לְסַפֵּר כֵּיצַד הִגַּעְנוּ אֲלֵיכֶם וְכֵיצַד סַרְתֶּם מֵאֱלִילֵיכֶם+ וּפְנִיתֶם אֶל אֱלֹהִים כְּדֵי לַעֲבֹד אֵל חַי וַאֲמִתִּי 10  וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ שֶׁיָּבוֹא מִן הַשָּׁמַיִם,‏+ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵקִים מִן הַמֵּתִים — לְיֵשׁוּעַ הַמַּצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַזַּעַם הֶעָתִיד לָבוֹא.‏+

הערות שוליים

נקרא גם סילא.‏
ראה נספח א5‏.‏