תסלוניקים א׳ 4:1-18
ד לְסִיּוּם, אַחִים, כְּפִי שֶׁהוֹרֵינוּ לָכֶם כֵּיצַד לְהִתְהַלֵּךְ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים,+ וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְהַלְּכִים, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם וּמַפְצִירִים בָּכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְהַלֵּךְ כָּךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת;
2 שֶׁכֵּן אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ הַנְחָיוֹת* נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.
3 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים+ וְתִמָּנְעוּ מִזְּנוּת.*+
4 כָּל אֶחָד מִכֶּם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לִשְׁלֹט בְּגוּפוֹ+ בִּקְדֻשָּׁה+ וּבְכָבוֹד,
5 וְלֹא לִבְעֹר בְּתַאַוְתָנוּת בִּתְשׁוּקָה מִינִית מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן+ כַּגּוֹיִים אֲשֶׁר אֵינָם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים.+
6 אִישׁ אַל יַרְחִיק לֶכֶת* וִינַצֵּל אֶת אָחִיו בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכֵּן יְהֹוָה* מַעֲנִישׁ עַל כָּל אֵלֶּה, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם בְּתֹקֶף.
7 הֲרֵי אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה.+
8 אִם כֵּן, הַדּוֹחֶה זֹאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים,+ הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ.+
9 מִכָּל מָקוֹם, בְּעִנְיַן אַהֲבַת אַחִים,+ אֵין צֹרֶךְ שֶׁנִּכְתֹּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם עַצְמְכֶם לוֹמְדִים מִפִּי אֱלֹהִים לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.+
10 לְמַעֲשֶׂה, אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ בְּכָל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל רַחֲבֵי מָקֵדוֹנְיָה. עִם זֹאת, אַחִים, אָנוּ קוֹרְאִים לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּמִדָּה רַבָּה יוֹתֵר.
11 הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁקֵטִים+ וְלַעֲסֹק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם+ וְלַעֲבֹד בִּידֵיכֶם,+ כְּפִי שֶׁהוֹרֵינוּ לָכֶם,
12 כְּדֵי שֶׁתִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לְעֵינֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ+ וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.
13 זֹאת וְעוֹד, אַחִים, אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁתִּהְיוּ חַסְרֵי יֶדַע לְגַבֵּי הַיְּשֵׁנִים אֶת שְׁנַת הַמָּוֶת,+ פֶּן תִּתְעַצְּבוּ כִּשְׁאַר הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תִּקְוָה.+
14 הֵן אִם אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת וְקָם,+ כָּךְ גַּם אֱלֹהִים יָבִיא יַחַד אִתּוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמֵּתוּ* כְּתַלְמִידֵי יֵשׁוּעַ.+
15 אֶת זֹאת אָנוּ אוֹמְרִים לָכֶם עַל־פִּי דְּבַר יְהֹוָה:* אָנוּ הַחַיִּים אֲשֶׁר נִשָּׁאֵר עַד נוֹכְחוּת הָאָדוֹן, לֹא נַקְדִּים אֶת אֵלֶּה שֶׁמֵּתוּ;*
16 שֶׁכֵּן הָאָדוֹן עַצְמוֹ יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם בִּקְרִיאַת פְּקֻדָּה, בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים+ וּבַחֲצוֹצְרַת אֱלֹהִים, וְהַמֵּתִים שֶׁמֵּתוּ בִּהְיוֹתָם מְאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יָקוּמוּ תְּחִלָּה.+
17 אַחַר כָּךְ אָנוּ הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נִלָּקַח, יַחַד אִתָּם, בַּעֲנָנִים+ לִפְגֹּשׁ אֶת הָאָדוֹן+ בָּאֲוִיר; וְכָךְ נִהְיֶה תָּמִיד עִם הָאָדוֹן.+
18 לְפִיכָךְ הַמְשִׁיכוּ לְנַחֵם זֶה אֶת זֶה בְּמִלִּים אֵלּוּ.
